משפחה מעל הכל (תיעודי), תשפ”א

קריית החינוך חמ”ד הראל, חולון

בימוי, צילום, הפקה ועריכה: אדם אהרון, נהוראי בן שטרית, ציון נחיאסי.

 

קהל יעד: נוער ומבוגרים

נושאים:

משפחה וכיבוד הורים

חברות

אחרות ושונות

ניתוח תוכן

משפחה וכיבוד הורים: בעדינות ובמסירות מטפל אדם בהוריו בעלי המוגבלות, שמשיבים לו אהבה ואף מרגישים שלא בנוח שהוא צריך לטפל בהם. נראה על פי סיפורו האישי של אדם, גיבור הסרט, כי הטיפול בהוריו לא מכביד עליו והוא מנסה לברר האם גם בשלב הבא של חייו, במכינה, הוא יצליח לטפל בהם.

אדם הוא “ילד (נער) הורי”. הוא זה שלקח על עצמו לטפל בהוריו בכל התחומים בהם נדרשת עזרה: בטיפולים, בניקיון וניהול הבית ובאחריות כללית עליהם. לא נרמזת תרעומת מצידו על התפקיד הזה, אלא הוא בוחר לפרוש בפני חבריו ובפני הצופים את העבודה שהוריו בעלי מוגבלות.

זהו סרט ההופך את התפקידים המסורתיים של תפקידי הורים-ילדים אך נראה כי אדם מתייחס לתפקיד זה מתוך בגרות ואחריות.

חברות: כאשר אדם חושף את סיפורו בפני חבריו לכיתה, הם מגיבים בהערכה רבה, אולם נשאלת השאלה כיצד הם לא ידעו על קודם לכן. הוא כבר בכיתה יב’ ונראה כי הם בילו לא מעט יחד. האם הוא הסתיר זאת מפאת הבושה? כיצד הוא מסתדר בחיי היומיום עם שלל המטלות ומול חבריו? והאם החברות מתנהלת רק בתחומי הכיתה ולא מחוצה לה? הסרט לא עונה על תשובות אלו, אולם מכוון לכך, כי לחברים יש תפקיד חשוב בשיתוף וסיוע והם מוכנים להתייצב לימינו של חברם וכי הוא מוערך על ידם בשל מעשיו.

אחרות ושונות:  סרטים רבים עוסקים בהכרות עם בעלי מוגבלות ועם ההתמודדות שלהם בתוך חיי היומיום. אולם סרט זה שופך אור על המסירות של בנם ודרכו על הקשיים של מי שהוא מוגבל ועד כמה הוא זקוק ליד תומכת ולמי שילווה במטלות הנראות לכאורה פשוטות, אך הן מאתגרות מאד מול מי שמוגבל: מרפאה, חלוקת תרופות, כביסה וניקיון. דרך אדם, הצופים לא רואים בהורים רק את הכותרת “נכים”, אלא הורים שגידלו משפחה מתוך אהבה והם מבינים היטב את המחיר שמשלם בנם על הדאגה האינסופית להם.

שפה קולנועית: זהו סרט אישי, המאפשר דרך המצלמה ופס הקול לשתף את העולם בהתמודדות של אדם עם האתגר שזימנו לו החיים. הסרט לא עוסק בפתרונות או בשאלות הגדולות של “אחריות המדינה” והמוסדות השונים, אלא הוא מבוים מתוך נגיעה אישית רכה ומתוך סיטואציות שהן הכי יומיומיות אך משקפות ביותר את תפקידו של אדם בבית.

שילוב המטלות השגרתיות עם השיחה מול חבריו מאפשרים לפתוח את המעגל שאדם נמצא בו. זה לא רק הסיפור האישי שלו, אלא עצם השימוש במצלמה ובשיחה, מאפשר לו להוריד מעל הלב את החשש (או הבושה) ומאפשר לחבריו להיות חלק מחייו.

שאלות מנחות:

  1. הטיפול של אדם באביו מזכיר אגדה על רב שטיפל באמו, הוא התכוון ככל הנראה לרבי טרפון. קרא את האגדה:

אמו של ר’ טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת ונפסק (נקרע) קורדייקין (סנדל) שלה. והלך ר’ טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה (כפות רגליה) , והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת נכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן: התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי בכיבוד יותר מדאי. אמרין (אמרו) לה: מה הוא עביד ליך (מהו עושה לך ?) ותניית להון עובדא (וסיפרה להם את המעשה).

אמרין לה: אפילו הוא עושה כן אלף אלפים , אדיין (עדיין)  לחצי הכיבוד שאמרה התורה לא הגיע. (ירושלמי קידושין , פ ” א ה ” ז , סא ע ” ב)

א. מצא/י לאגדה סימוכין בסרט.

ב. מדוע חכמים סוברים שאפילו מעשים אלו לא הגיעו למדרגת כיבוד אב ואם?

  1. במתח שבין כיבוד הורים לבין ההתפתחות האישית, מהם הסיטואציות בחייך בו את/ה מרגיש/ה כי עליך לבחור? מהם השיקולים לבחירה?
  2. מדוע לדעתך הסרט זכה בפרס חביב הקהל? באיזה אופן הוא מהווה השראה?

 

 

דילוג לתוכן