אולפנת חמ”ד דרכא נחלה, אלעד
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : הדר נחום, תהילה בראל, מיכל סירי, לינוי בנין.
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
התמכרות
חברות
ניתוח תוכן
התמכרות: בפתיחת הסרט מכריזות היוצרות כי בני הנוער מכורים לטלפון הסלולארי, ואולי האנושות כולה. לשם כך הן בוחרות לבחון תהליך גמילה מהטלפון ואת השפעותיו. וכמו בכל תהליך גמילה מהתמכרויות ישנם חוקים נוקשים כאשר הנוקשה שבהם במקרה הזה הוא איסור שימוש בסלולארי בשום מצב או במסכים אחרים. העמדה זו של התנתקות ממסכים בתהליך גמילה מעמידה את ההיצמדות למסכים כאל בעיה שדורשת מהלך התערבותי שכן השפעתם גדולה על ההתנהגות והסדר היומיומי, ואף על ההתנהגות האנושית.
לצורך כך נבחרו צעירה וצעיר, בני גילן של היוצרות שהסכימו לוותר על המכשיר לארבעה ימים. ניתן לראות כיצד הם מתקשים להיפרד מהמכשיר, קושי פיזי ממש. לאחר הפרידה מגיע השלב שבו מתעורר הצורך במילוי החסר ובתחילת הדרך הם מוצאים עיסוקים חדשים אך עם הזמן מגיע הקושי. זהו שלב קשה בתהליך הגמילה משום שהם עשויים להישבר אך למזלם ובזכות החוקים הנוקשים הם רואים את המציאות בעיניים חדשות, הם נעשים ערים לזמן המתבזבז בגלישה במסך ולמחירים שהתמכרות זו מביאה איתה. הסרט הוא ניסיון עז של היוצרות לבחון בעיה איתן הן עצמן מתמודדות בסרט תיעודי אקטיבי ללא ידיעת התוצאות.
חברות: אחד הנושאים שהניסוי מעלה הוא שאין כמעט פנים אל פנים בין אנשים, רוב בני הנוער מתקשרים באמצעות המסכים. לא רק מידע אינפורמטיבי זורם ביניהם, הם חשים לכאורה תחושת שייכות כאשר הם צופים במסכים ומחוברים אלו אל אלו באמצעות הגלישה, אך למעשה הסרט מראה כי כל אחד ואחת הם לבדם ולעצמם. אין שיחת חברים, יש בהייה אישית ואין יוזמות ועשייה משותפת. בהיעדר הטלפון, שילה מוצא זמן לראות את בני משפחתו ולסייע, והלל רואה כיצד חברותיה שקועות כל אחת בעולמה ואין קשר בכלל. חברות דורשת תקשורת בין-אישית, וכאשר כולם לכודים במסכים, גם אם מנהלים תקשורת דרך הטלפונים, היא אינה מפגש ואינה שיחה. באופן הזה מצביע הסרט על המחיר הכבד שאנו משלמים בקשרי החברות ובקשרים האנושיים.
שפה קולנועית: יוצרות הסרט מנתקות את הגיבורים מהטלפונים, אך מאפשרות להם לתאר את החוויה שלהם בניסוי באמצעות מצלמות שבאמצעותן הם מתעדים את עצמם. גם המצלמות הן סוג של כלי הבעה אישית אך ללא תקשורת בין-אישית, הבחירה נתונה בידי הנסיינים מתי והאם לצלם, בשונה מההתמכרות לטלפון, שבמקרים רבים לא קיימת בחירה ובני האדם נענים להתראות המופיעות על המסך ללא הרף. השימוש במצלמה מאפשר גם להלל ולשילה לבחון את מה שעובר עליהם והיא כלי שמסייע להם לראות את הקשיים שבחיים עם ובלי הטלפון אך גם את הדרך אותה הם עוברים. כך למעשה בנוי הסרט משלושה מעגלי תיעוד – יוצרות הסרט שמלוות את הלל ושילה, הנסיינים שמתעדים את עצמם, והטלפונים הניידים שמייצגים מעגל נוסף של תקשורת.
שאלות מנחות:
- בחנו את השירים המלווים את הסרט. מדוע נבחרו שירים אילו ומה הם מייצגים?
- שלושת מעגלי התקשורת בסרט: המצלמה של יוצרות הסרט, המצלמות של הלל ושילה והטלפונים הנעולים – אפיינו את מהותה של כל מצלמה וכיצד היא משפיעה על האוחז בה.
- לפניכם רשימת פעולות שאנשים רבים עושים עם הטלפון הסלולארי. סמנו אילו מהפעולות אתם עושים, כמה זמן להערכתכם אתם עם הטלפון בפעולה זו, וכיצד / האם תרצו לשנות הרגלים אלו: נסיעה באוטובוס, בזמן שיעור, בשירותים, בלילה במיטה, בזמן צחצוח שיניים, במקלחת, בהפסקה עם חברים, בארוחת ערב משפחתית, במופע, בחיפוש מידע לצורך לימודים, בשמירה על קשר, בצפייה בסרטונים.
- פרופסור מנחם בלונדהיים וד”ר חננאל רוזנברג לקחו מאה בני נוער ונתקו אותם לתקופה מהטלפונים הסלולאריים שלהם. את מהלך ומסקנות הניסוי הם מתארים בספרם “מנותקים” (בהוצאת מאגנס). קראו את הריאיון עם מחברי הספר בלינק המצורף, מה לדעתכם נכון לעשות כדי להוריד את המינון של צריכת הטלפונים הניידים? https://www.magnespress.co.il/FileManager/Files/MakorRishon%2028.1.22.pdf
- הסרט הקצר שלפניכם מתאר כיצד נראית האנושות כשהיא רכונה בתוך הטלפונים. בחרו רגע שנוגע בכם באופן מיוחד וספרו עליו. https://youtu.be/J8PDuZKuRH8
- “הטכנולוגיה מכבה את השעמום, ומגבירה את הפחד ממנו.” (מיכה גודמן, “מהפכת הקשב”) חוו דעתכם על משפט זה וכיצד ההתמכרות לטלפונים ולמסכים קשורה למשפט.
- למורים – מצורף מאמר עם כלים להעלאת המודעות לנושא בכיתה: https://www.edunow.org.il/article/3266
