אולפנית אורט, טבריה
בימוי, צילום, הפקה ועריכה: רתם הראל, הודיה פלדהיים, סתיו ארנוב, נועה רוזמן
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
התמודדות עם אובדן
פוטותרפיה- טיפול באמצעות צילום
ניתוח תוכן
התמודדות עם אובדן: יובל מספרת כבר בתחילת הסרט כי איבדה את אימה בגיל חצי שנה ומאז אובדן זה השפיע עמוקות על חייה: חוסר הערכה עצמית שהובילה בין השאר לאנורקסיה. אולם הסרט לא צולל לשנים בהן היה קושי, אלא לתחילת הפיתרון שבאמצעותו היא מוצאת חברים והערכה מחודשת. זהו תהליך לא פשוט שיש בו עליות ומורדות, כמו הגילוי שאימה סבלה ממחלת נפש שהתגברה לאחר מות הבת. הגילוי גורם לה להרגיש לא רק בודדה וחסרת הערכה עצמית, אלא גם אשמה. אולם היא לא מוותרת בתהליך ולאחר שהיא מצליחה לבנות את ההערכה העצמית, היא בוחרת לסייע לילדים שעברו חוויות ילדות דומות לשלה.
פוטותרפיה: התהליך מתחיל אצל יובל כאשר היא מקבלת מצלמה לידיה ובוחרת לחשוף את מחשבותיה ולצלם את חייה. זוהי דרך נגישה המאפשרת להתמודד עם חוויות מורכבות בחיים: המצלמה נגישה ואף מאפשרת לעמוד מול מצבים מורכבים בחסות המכשיר שיוצר הגנות. ההתבוננות שלה בעצמה ובמה שהיא מצלמת גם מאפשר לה לבנות נקודת מבט חדשה על חייה. עבור צופי הסרט, זוהי הצצה אל נערה שעוברת תהליך, אולם הצצה זו מאפשרת גם לצופים לבחון את עצמם ואת חייהם, שהרי כולנו מצלמים את כל מה שעובר עלינו ללא הרף.
שפה קולנועית: הסרט שייך לז’אנר המוקומנטרי – שילוב של עלילה ובדיון. על פי שפת הסרט זהו סרט דוקומנטרי תעודי המבוסס על דמויות אמיתיות וסיפור אמיתי אולם מתוך הקרדיטים בסופו מובן כי הוא מבוים עם שחקנים. ז’אנר זה מתבסס על סיפורים אמיתיים ונותן לצופה את החוויה של סרט “אמיתי” אולם יש ליוצרים שליטה על הנעשה בכל פרט.
שאלות מנחות:
- מדוע בחרו היוצרות לדעתך לביים את הסרט כמוקומנטרי?
- מה תפקיד סרט הילדות הפותח את הסרט?
- מדוע בחרו היוצרות בצורה הגראפית הזו של שם הסרט?
- במקרי שכול רבים חוזרים קרובי משפחה אל אלבום התמונות והסרטים ומעיינים וצופים בהם שוב ושוב. איזה תפקיד לדעתך משרתת החזרה הזו אל החומרים המצולמים?
- פעמים רבות אנחנו מספרים סיפור מסויים על חיינו וההתבוננות והשיחה עליהם מאפשרות לנו לספר סיפור אחר. מה הסיפור שסיפרה הגיבורה על חייה בעת המשבר וכיצד הוא השתנה עם היציאה ממנו?
