ישיבת נווה שמואל, אפרת
בימוי, צילום ועריכה : עילי רודניק, נריה יעקב, איתמר ספיר, נווה טי.
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
הטרדות מיניות
חברות
התמודדות משפחתית עם משבר
ניתוח תוכן
הטרדות מיניות: התלמידים שיצרו את הסרט מצביעים על נושא חשוב וכואב, עצם העיסוק בנושא זה מעיד על רצונם ללבן אותו. ואכן זהו נושא שהוצף על פני השטח בשנים האחרונות ומחייב להתבונן בו. הסרט אינו מטיל ספק בכך שנעשו המעשים ואינו בנוי כעלילה משפטית הבודקת האם התרחש המעשה או לא, אלא עוסק באופן שבו המעשה משפיע על הנפגע ובנוסף, גם על בני משפחתו של הפוגע.
הסרט אינו עוסק בהיבטים הנפשיים והפסיכולוגיים של הפגיעה עצמה, אלא בחוסר האמון של המערכת שאכן הדברים התבצעו ובנקודות מבט שראוי להתייחס אליהן. כלומר, בחינת המעגלים הנוספים שמעבר לפגיעה עצמה. הנפגע עומד במרכז הסיפור אולם ישנן אדוות שמציפות אנשים רבים שנפגעים מהמעשה. בסיפור הסרט מתרחשים המעשים בתוך מערכת החינוך, ובמיוחד על-ידי מי שאמור להיות העוגן המרכזי מבחינה רוחנית, דתית ולימודית. ראש הישיבה כשל בכולן, אך המערכת אינה מוכנה להתמודד עם הצפת המעשים ובכך שמציעה להתפטר, היא מנקה את עצמה מאחריות. זהו פתרון הרווח לצערנו, בלא מעט מקומות שמציעים ‘להגלות’ את הפוגע במקום להישיר מבט אל הבעיה עצמה.
חברות: הסרט מסופר מתוך שתי נקודות מבט של שני נפגעים: הנפגע עצמו והבן של הפוגע. נדרשת חמלה כדי לראות כיצד שניהם סובלים וכיצד נפגעה החברות ביניהם כאשר המעשה לא באחריותם כלל. החברות לא רק מתפרקת אלא תריס מורד וחוצץ בין שני החברים בסוף הסרט. בדרך זו מצביעים היוצרים לא רק על הפגיעה עצמה ,אלא גם על אדוותיה. הסרט אינו שופט את התמודדות החברים ואינו דורש מגיבוריו למצוא דרך לתיקון, אלא משאיר את הצופה במעגלי כאב נוספים.
התמודדות משפחתית עם משבר: שתי משפחות מוצגות בסרט וכל אחת נדרשת להתמודד עם קושי אחר, אך המשותף ביניהן הוא שבן משפחה במצוקה / סרח ועל המשפחה להתמודד עם הקונפליקט. אימו של הנפגע ניצבת עבורו כחומת מגן אל מול המערכת ומשרדת לו חוסן ושהיא נלחמת עבורו. אשתו של הפוגע מנסה להבין לליבו של בנה, אך למעשה ניצבת לצד בעלה שסרח. הבן נמצא בתווך – זהו עדיין אביו אך “אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה”. שני הגיבורים לא מוצאים מענה למצוקותיהם והמבוגרים לא מצליחים באמת לסייע.
שפה קולנועית:
עריכה – הסרט נפתח בקליפ בצבעי שחור-לבן, שמתאר את הפגיעה המינית. אלו הבזקים של חלקי פנים, ידיים, מבטים. מעין ‘אובייקטיביזציה’ של הקרבן ושל החפצים המקיפים את המקום. מצד אחד אלו שוטים כביכול סתמיים, ומאידך, הצופה ממלא את החללים הנוצרים בעריכת השוטים ומבין את משמעות המעשה.
שם הסרט – מרמז על מספר מוטיבים:
ללא תקנה – דבר שהוא אבוד ואי אפשר לתקן אותו. המעשה הנפשע חורץ צלקת בלבו של הנפגע ואין הנעשה אין להשיב. כך גם בליבו של בנו המתייסר בשל אביו.
פורום תקנה – ייתכן כי שם הסרט מרמז גם על פורום תקנה שהוקם על ידי גדולי תורה, אנשי ונשות חינוך, משפט וטיפול במטרה לפעול למניעת פגיעות מיניות על ידי בעלי מרות וסמכות בציבור הדתי.
שאלות מנחות:
- בשנים האחרונות אנחנו שומעים על מקרים רבים של הטרדה מינית בחברה הכללית ובחברה הדתית בפרט. כיצד לדעתך ראוי להתמודד עם נושא זה במערכות החינוך?
- תאר את תגובת האם של הנפגע- האם פעלה נכון?
- האם יש מקום לסליחה בין החברים או אכן זה מקרה ללא תקנה?
