לידה מחדש (תיעודי), תש”פ

אולפנת הרב בהר”ן, גדרה

בימוי, צילום, הפקה ועריכה:  שירה אלאלוף, יונית שטיין, אחינועם שנה.

 

 

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

התמודדות עם אובדן

התחדשות

ניתוח תוכן

התמודדות עם אובדן: הדסה התחתנה בגיל מאד צעיר, אך אם נראה מתוך התיאור שלה כי לא ידעו להתנהל, הרי שההתמודדות שלה עם האובדן היא מתוך בגרות ואחריות גדולה. היא לא כועסת על המציאות אלא מקבלת אותה ועסוקה בהגנה על הילדים ובעשייה. הסרט לא מצביע על אשמים במה שקרה ואינו מציף כעס, אלא הדסה עומדת מול המציאות, אינה מטייחת אותה אך בוחרת להיות בתוך החיים. היא מעידה על נפילות ושיברונות אך לאורך כל הסרט היא משדרת חוזק וביטחון.

התחדשות: ההתחדשות בסרט באה לידי ביטוי שני אופנים: ההתנדבות בקבוצת הנשים והנישואין החדשים. נראה ששני מרכיבים אלו שלובים בטבעיות בעולמה וכוחם המרפא הוא גדול מאד. העשייה למען האחרים תמיד מולידה כוחות. למרות שמדובר בקבוצת נשים שחוו משבר, הן מתעלות את האובדן ליצירה שמסייעת ומשחררת. והנישואין שהובילו גם לידה חדשה, מעידים על יכולת עצומה לקום ולהתחדש ללא תחושת אשמה כלפי בן הזוג שנהרג, אלא להיצמד לחיים.

שפה קולנועית: המוסיקה המלווה את הסרט משדרת קלילות ומתאימה לדמותה החזקה והצבעונית של הדסה. גם הצילומים לאורך הסרט משדרים חיים מלאים וגדושים, בית מלא ועסוק – כל אלו נותנים תחושת חיים. ניתן היה להתעכב על המוות של בעלה ולהאריך בו, אך נראה כי עריכת הסצנה הקשורה בו משדרת הצצה בלבד, משום שהדגש הוא על הבחירה בחיים, למרות הקושי, ולא על מתיחת הידיעה החדשותית והדרמטית של המוות והימים הקשים שבאו בעקבות זאת.

זו בחירה של היוצרות להדגיש את האופטימיות, אך בחירה זו נובעת מהגיבורה עצמה ומהאופן שבו היא וילדיה מתמודדים עם המוות והחיים.

שאלות מנחות:

  1. הסרט עוסק במעגלי החיים דרך: חתונה, מוות, בת מצוה ולידה. מדוע לדעתך נבחרו צמתים אלו?
  2. “מאז שהאיש שלי הלך לעבודה ולא חזר”, אומרת הדסה מול הנשים. משפט זה מהדהד את שיר הילדים “אבא הלך לעבודה”. מה ההבדל בין שני המשפטים וכיצד כל אחד מהם מנחם בדרכו?
  3. הדסה מעידה על עצמה כי היא “אישה שקמה ונופלת בלי הפסקה”. איזה כוח טמון במשפט (המעייף) הזה?
  4. אסונות בענף הבנייה בישראל הם רוב הזמן תוצאה של רשלנות. יזמיות בירושלים החליטו להעלות את המודעות לנושא דרך ציור קיר באיזור התעשייה בתלפיות.

קראו את המאמר אותו כתבה ציפי חורי, מיוזמות הציור: https://heb.hartman.org.il/construction-and-safety/

והסברו את השינוי בפסוק “אל תקרִי בוֹנייך אלא בּנייך’!

 

 

דילוג לתוכן