עבודתי עוסקת בהורות מתעללת ומזניחה והשלכותיה כלפי אותם ילדים חסרי אונים שחיים כך מידי יום.
העגלה המוזהבת מסמלת יופי מלכותי, רגשי שלמות, חום ואהבה. עם זאת כאשר מסתכלים לתוכה מגלים תינוק “שבור” עטוף כולו בשברי בירה, ללא שמיכה או גגון, חשוף בפני כולם. בדפנות העגלה מוצגים שלל סיפורי אלימות והזנחה של הורים כלפי ילדיהם.
סביב העגלה ישנם פרחי פלסטיק יפים וצבעוניים, המסמלים את הצורך בחום ואהבה כדי לצמוח ולגדול, אך הם אינם מחוברים לקרקע יציבה. הילדים האלה מחכים למישהו שיינטע אותם מחדש כדי שיוכלו לפרוח ולהתקיים.
