ישיבה למדעים ואמנויות בר אילן, תל אביב
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : אביעד טורם, סמי רוזנבאום, מברטו גובזה, אסף סבג
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
אלימות, חרם ומצוקה חברתית
זהות
ניתוח תוכן
אלימות חרם ומצוקה חברתית: נווה סובל מאד מההצקות של חבריו שהולכות וגוברות. הסרט לא מתאר את הסיבה ומדוע הם מתעללים בו, אולם לעתים רבות אין לכך סיבה ממשית, אלא היטפלות לחלש יותר. ככל שממשיכים בהיטפלות/התעללות זה הופך ללגיטימי.
נווה הפך להיות הכתובת לחיצים הארסיים של הנערים בכיתה. כמו רבים מהילדים שסובלים מהצקות, גם הוא לא פונה לבקש סיוע מהמבוגרים, שכן על-פי הסרט המבוגר שיכול להיות כתובת הוא מנהל בית הספר, שלא רק שאינו מבחין במצוקה אלא אף מאשים את נווה על לא עוול בכפו. נווה כל כך משווע להפסקת ההצקות ולהתקבל כשווה שהוא מוכן אפילו לספוג מכות פיזיות ורק לא את ההתעללות הנפשית, אולם הנערים ממשיכים להוציא את כעסם, הלא ברור, עליו או את השעמום שלהם עצמם. יש מנהיג לחבורה ואחריו נגררים השאר. גם הם לא עוצרים לשאול את עצמם על מוסריות המעשים, משום שהם יעדיפו להשתייך, גם אם זה למנהיג שמתנהג באופן לא-מוסרי ואף לא אנושי.
זהות: נווה הוא שמו הגיבור, שמשמעו הוא מקום במדבר, בדרך כלל למרעה. הוא מייצג רוגע ומקום שאפשר להשיב בו את הנפש. אולם הנערים בוחרים לכנות אותו במילה ‘חייזר’ שמשמעותה מי שלא שייך לעולם הזה, ולעתים רבות אף נחשב מוזר או אולי מסוכן. כינוי גנאי מייצר לרוב לגיטימיות להתעללות. האדם המכונה בכינוי גנאי כבר אינו מיוצג בזהותו האנושית והאישית. נווה מבקש שיחזירו לו את שמו שמייצג אותו, אפילו במחיר של פגיעה פיזית, אולם הם לא מוכנים. כי דריסת זהותו של האדם היא המשפילה ביותר. בכיתה הם לומדים את השיר “לכל איש יש שם” אך הנערים בוחרים למחוק לנווה את שמו ובכך הם מוחקים את זהותו. כמו כן השארת הכתם על צווארו, מסמנת באופן מוחשי את המחיקה שלו, מה שגורם לו (אולי) לעשות מעשה נוראי שמוחק אותו באופן פיזי.
שפה קולנועית: נווה הוא נער בודד אך רגיש ומבחין בדקויות של המציאות. ניתן לראות זאת באופן שהוא פורש את ידיו כ’פריים’ קולנועי ובוחר מסגרת להתבונן דרכה. גם הנערים בוחרים ‘פריים’ בכך שהם מצמצמים את מהותו של נווה לכינוי מכוער ולכתם על צווארו.
הכתם למעשה הוא חיקוי של הציור אותו מצייר נווה כשהוא יושב לבדו. בציור הוא מתאר את חבריו בכדורסל כבעלי חיים, אולם הדמויות אותן הוא מצייר תמימות ואפילו חמודות, אך הנערים בוחרים לקחת את נקודת המבט הרגישה של נווה ולהשתמש בה באקט של התעללות.
שאלות מנחות:
- “לכל איש יש שם” – אילו יכולת להוסיף בית / שורה עם אלמנטים נוספים, מה היית מוסיף?
- מה היית ממליץ לנווה לכתוב בעבודה שהיה צריך להגיש, על הנושא ש”בין אדם לחברו”?
- 3. ילדים רבים נופלים קרבן להצקות ולחרם. האם סבלת מכך בתקופת ילדותך, נעוריך? האם פגשת את תופעת החרם על חברים אחרים? כיצד נהגת? כיצד היית נוהג/ת היום?
חומרים להעשרה:
https://www.youtube.com/watch?v=99r_U_aqwfI
https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5685665,00.html
https://13tv.co.il/item/entertainment/hatzinor/season-01/articles/swdmr-1991098/
/
