אני עומד מול הקשת הדרוכה, המסמלת עבורי את העולם הגברי התובע דיוק ומכוונות, יש בה יופי ואצילות, חדות ועוצמה.. אני עומד מולה בידיים פשוקות
בקבלה, בחוסר אונים או אולי בחיבוק.
והיכן החץ? האם אני יורה שמא נורה ? לאן אני מכוון?
היצירה מזמינה את הצופה לשאול ולהרגיש את החלל החסר,
ולהקשיב לדיאלוג שנוצר בין הדיוקן והקשת.
