אולפנת להבה, קדומים
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : רעות כהן, לירון חזי, גילת עקיבא, אורטל המבורגר
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
השפעת הטכנולוגיה
קשר בין אישי
תקשורת במשפחה
ניתוח תוכן
השפעת הטכנולוגיה: הסרט הופק בשנת תש”ע וראוי לבדוק את הנושאים אותם הוא מעלה, גם כעבור עשור ויותר. נדמה כי אמנם הטכנולוגיה השתנתה והצ’אטים נראים אחרת, אך העשור האחרון רק הגביר את האפליקציות והרשתות החברתיות, שמהוות הסחת דעת מתקשורת בין אישית פנים אל פנים. נעה, גיבורת הסרט עוברת תהליך שמתחיל באפיון הקשרים החברתיים והמשפחתיים שלה רק דרך אמצעים טכנולוגיים ומתוך המשבר הבינאישי אותו היא חווה והחלום הבא מתוך תת המודע שלה, היא מחפשת את האדם שמאחורי הטכנולוגיה. לצערה היא חווה איום שדרכו היא נחשפת לסכנות הטמונות בחלל הווירטואלי וקוראת לעזרה. אולם כשהיא מנסה להסב את תשומת הלב המשפחתית ופונה לעזרה באמצעות כיבוי החשמל, היא מגלה כי עולם כמנהגו נוהג ואף אחד אינו שומע. כולם לכודים בתוך כבלים מודרניים, שמאפשרים מהירות ואולי התייעלות אך נטולת קשר בין אנשים.
קשר בין אישי ותקשורת במשפחה: חלקו הגדול של הסרט עוסק בתקשורת בין בני המשפחה, בין נעה לאדם ובין החברות. הקשר מאופיין בכך שאינו מתרחש פנים אל פנים אלא אך ורק דרך אמצעי התקשורת. גם כשבני המשפחה מתיישבים יחד לארוחת ערב, כל אחד בתוך מהם נמצא בתוך הטכנולוגיה. אכן מתקיימת תקשורת, אולם היא אינה אישית ומתוך שכך היא מגבירה את הסכנה ואת הבדידות. כאשר גיבורת הסרט נחשפת לאדם המתחזה, הוא רצה ברחוב, הרחוב ריק ועולה תחושת ניכור ובדידות הקיימת בעולם כולו. מחקרים טוענים כי בתקשורת המתקיימת פנים אל פנים ניתן לחוש בשפת גוף, להגיב מיידית, לשמוע טון דיבור ואילו התקשורת האינטרנטית, שמאפשרת יעילות ונוחות, פעמים רבות עשויה להוביל לפרשנות שגויה של המציאות. בנוסף מבט עיניים ותחושת אמפטיה המתקיימים בתקשורת הבין אישית הלא מתווכת חשובים לבריאות הנפשית של כל בני האדם ובוודאי בתוך המשפחה הגרעינית
שפה קולנועית: גדולתו של הסרט העוסק בהשפעה טכנולוגית, שהוא מבוים באמצעות שפה קולנועית ייחודית הנכונה לשאלות שהסרט מעלה.
דיאלוגים: רובם הגדול של סרטי קולנוע משופעים בדיאלוג בין דמויות, אולם יוצרות הסרט בחרו במכוון להעלים כמעט כל שיחה בינאישית. כל המידע העובר בין הדמויות נעשה דרך אמצעי טכנולוגי: צלילי הודעות נכנסות, שיחת חברות דרך מסך מפוצל (שמזכיר את טכנולוגיית ה’זום’) וצלילי מיילים וטלפונים. אפילו השיחה ברכב, מצולמת מהגב והיא נשמעת תוקפנית. אין דיבור רך וכל הקשר עובר דרך מסננים טכנולוגיים. דווקא ארוחת הערב שאמורה להיות מפגש פנים אל פנים, שקטה מאד מבחינת השיחות ורועשת מצד האמצעים הטכנולוגיים.
מוזיקה: המוסיקה מורכבת מרצועות מוסיקליות מתוך סרטים העוסקים בנושא: ‘סינמה פרדיסו’, ‘זמנים מודרנים’ וסרטים נוספים. ‘סינמה פרדיסו” (ג’וזפה טורנטורה 1989) מתאר את השינוי בכפר קטן בדרום איטליה, שינוי המתרחש דרך התחדשות הקולנוע בעיר. זהו סרט המתגעגע לחיים שיש בהם פשטות וקשר ועל המחיר בהרחבת הגבולות הטכנולוגיים. ‘זמנים מודרניים’ (צ’רלי צ’פלין, 1933) מתאר את המהפכה התעשייתית ואת המחיר שבהפיכת כל אדם ל’בורג’ בתוך מכונה אדירה של התקדמות טכנולוגית. אמנם אלו זמנים מודרניים שיש בהם קידמה, אך הסרט דן בניכור החברתי מחיר אותו משלם היחיד.
שאלות מנחות:
- גיבורת הסרט חולמת חלום בלהה. תאר את החלום, היכן הוא מתרחש לדעתך? ומה תפקידו בסרט?
- נתח את שם הסרט ואת הזיקה בינו לבין סרטו של צ’רלי צ’פלין.
- באילו רגעים יש לך הרגשה כי אכן הטכנולוגיה משתלטת על חייך?
מה הפעולות שאת/ה עושה כדי לשנות זאת? אילו פעולות נעשות בסביבתך (משפחה, בית ספר, קהילה) כדי לשנות זאת?
- מאמרים רבים עוסקים בהשפעת הטכנולוגיה על חיינו. להלן מדגם שניתן לעיין בו:
- מהפכת הקשב – ספרו של ד”ר יונה גודמן
- https://quizizz.com/admin/quiz/5fa93fb86918e2001b96fc8c
- האם קיים הבדל בין קשר מתווך מחשב לקשר פנים מול פנים? https://did.li/UZfaa
