ירושלים היא הציפיה לבניין המקדש ולגאולה, אך גם חיבור לשורשים שלי.
סבא רבא רבא רבא שלי רבי שמואל מסלנט ,שימש כאב בית הדין ורבה של הקהילה האשכנזית, ה”חורבה” שימש לו כבית שני. צאצאיו המשיכו את דרכו, דור אחר דור מצוירים בטכניקה של כתמים וגוונים שונים כדי לסמל שכל אחד בדרכו תרם ליישוב ארץ ישראל ולחינוך הדורות. והילד והזקן שציירתי מסמלים אותנו שחיים פה היום ואת הנבואה של זכריה: “עֹוד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים..
תפריט
