בעבודתי רואים דמות שמייצגת אותי, מושיטה את היד להגיע לעבר משהו. היא מנסה למצוא יציבות בשביל להצליח לגעת בחלומות שלה, בשאיפות שלה, מבלי שתמעד ותיפול… אבל סביבה יש רק ים גדול ושחור שמקיף אותה מכל העברים, ובו מאות עיניים שמתבוננות בה, בוחנות אותה, ואולי אפילו שופטות אותה…כמו החברה הביקורתית שאני מרגישה שמקיפה אותי, ומצפה ממני את הבלתי אפשרי.
תפריט
