ביצירה שלי, הילדה לוקחת איתה את המשא שלה, המזוודות הטעונות שצברה עם השנים,
עוזבת את הכפר החשוך שסגר עליה וסוללת לעצמה דרך חדשה, אל עבר המקום המואר שהוא הטוב והנכון בשבילה.
עבודתי נעשתה בהשראת יצירתו של מאיר פיצ’חדזה: “דיוקן עצמי עם מזוודות”.
התחלתי את העבודה בצביעת הבד כולו בשחור, הרעיון היה “להכניס” אור לבד החשוך.
הטכניקה הזו התחברה לי עם נושא העבודה שלי, ניתן לראות את האור החיצוני שמאיר את הילדה שהולכת אחריו אל מקום טוב ושמח.
האור מוביל את הילדה ומנחה אותה לאיזה כיוון ללכת, וההליכה אחר האור זו הדרך להפוך את החושך לאור ואת הרע לטוב.
