בתוך כל יהודי יש חלק אלו-ה ממעל, לכן כשאדם יתחבר יותר לעצמו הוא מתקרב לחלק העליון שנמצא בו, כלומר לקב”ה, שהוא האמת! ברגעים כאלו של חיבור, העולם הגשמי עומד לרגע בצד, והכל טוב יפה, מסודר וברור ושם אין מילים!
לאדם ישנה שאיפה לפגישה הזאת ולחיבור הזה. הרב קוק ב”צמאון לאל-חי” כותב שאדם שלא פועל בחייו להגיע לחיבור ולשים מבטחו בה’ יאבד. ומדמה את האדם לספינה טרופה בסערה גלים סוערים מתנגדים זה לזה.