במיצג,שקי החול מיוטה התלויים מהתקרה בעזרת חבלים המחוברים לרצפה יוצרים תחושה של כלוב. החול אינו מפסיק להישפך לכל אורך התצוגה,מזכיר שעון חול שסופר את הזמן שנותר עד שנגמר.
בסביבת העבודה אפשר לשמוע סאונד שלי מדברת, משתפת בתחושות ובפחדים שליוו אותי בילדותי. האומנית (אני) מטאטאת את החול ללא הפסקה, ועוטה מסכה המדמה את הפרצוף שלה. המסכה נותנת תחושה של חלום ומסתירה את הראות, את מה שקורה באמת מחוץ לגוף ולמחשבות שלה כדמות.
