יצירה זו מדברת על החברה שבה אנו חיים, חברה הגורמת לאדם להשתנות עד שאופיו נעלם.
לעומת האדם, בעלי החיים לא משנים את אופיים, לא משנה באיזו סביבה יהיו, תמיד יישארו כמו שהם.
בני האדם מסוגלים להסתיר את רגשותיהם האמתיים ולהסוותם ברגשות מזויפים.
הם יכולים להקרין רגשות אחרים ממה שהם מרגישים באמת, ולזייף הכל עד שלא נותר כלום מהם עצמם.
בני האדם עוטים על עצמם מסכות, אשר תפקידן להסתיר, לכסות.
