אני החלטתי להסתכל על העולם, העיר, האנשים ועל היומיומי.
במבט ראשון, הוא אולי נראה קצת מכוער אבל בחרתי להתייחס אליו, לראות את הרחוב כחלון למציאות של אנשים אחרים.
כשאני יוצרת, אני אוהבת להתייחס לדברים הרגילים, הנסתרים מן העין שנמצאים תמיד באזור, ולשים עליהם את הזרקור. בסוף כמו שבכל בית יש חלונות, לכל אחד יש עיניים. זה דורש כל כך מעט, לפקוח אותן.
