כשאנו קוראים בשם, אנו יוצרים דפוס, תבנית שמאפיינת את האדם ומגדירה אותו עבור סביבתו.
אדם שלא מקבל יחס, הערכה, כבוד או קריאה בשם – אט אט מאבד את הייחודיות שלו ואת היכולת שלו להתחבר לאנשים.
כך נוצרת שקיפות, חוסר צבע. העבודה שלי מנסה לתאר את תחושותיו של אדם שכמעט ולא קיים.
את התחושה שאין תבנית שמגדירה אותו מול שאר האנשים בעולם.
