מאז ומתמיד הייתי אדם נוסטלגי. אומרים שנוסטלגיה היא הכאב המריר-מתוק על הטוב שהיה, והמודעות על הזמן שחולף ולא ישוב. זה געגוע מיוחד שמשאיר גם טעם של שמחה ואהבה. זיכרונות היו דבר שחזרתי אליו ושימרתי אותו מאז שחייתי מספיק זמן בשביל שאוכל להתרפק על העבר, והם נותנים לי משען ושמחה. לכן, החלטתי שבעבודת הגמר שלי אני אתן להן מקום של כבוד ואצור מהזכרונות ומהחוויות שלי דבר מוחשי.
0
