“…קַח-לְךָ עֵץ אֶחָד, וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה..וּלְקַח עֵץ אֶחָד, וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם..וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל-אֶחָד..לְעֵץ אֶחָד; וְהָיוּ לַאֲחָדִים”
נבואה זו מוזכרת בספר יחזקאל, ומצאתי בה חיבור עכשווי, על רקע הפילוג שקיים בעם ישראל. רישומי הפחם מציגים דרכי התמודדות שונות עם הפירוד בעם, הדיוקן העצמי מסמל את הרגשתי. הפסל מתאר את התרחשות הנבואה מחדש. פיסלתי שורשים חזקים, אשר מתפצלים (המחלוקת) ומתאחדים מחדש. קצוות הגזעים הם משולשים, אשר יוצרים מגן דויד.
תפריט
