“והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה’ אלוקיך נותן לך נחלה וירישתה וישבת בה” (דברים כ”ו, א’)

בעבודת הגמר שלי ביקשתי ליצור את נוף ביתי, נוף מולדתי. חבל ארץ מובחן ומאופיין ביחס לשאר חבלי הארץ: נוף של גבעות גבוהות מהן נפרשים מרחבי אינסוף של הבקעה והרי מואב. יצרתי בפורמט עגול, המזכיר כיפות של תקרות מצוירות של כנסיות וארמונות באירופה של המאה ה-16 וה-17. יצרתי אינטרפרטציה (פרשנות) לתקרות מצוירות אלו, בה ביקשתי להדגיש את חוויות הקשר שלי ושל חבריי לנוף ישראלי זה המתואר כמעין עולם אוטופי: רחיצה במעיינות, נסיעה ברכבי שטח, נדנדה הממוקמת מול הנוף ומפגש עם חיילי צה”ל שומרי הגזרה. ברקע ניתן להבחין במחבל הזומם לעשות פיגוע כמעין התרסה לשלווה.