ה’ שפתיי תפתח

ליקוי בדיבור מלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. זה מתבטא בהפסקות בדיבור, כמובן, אך גם בהתנפחות הגרון, מבוכה, הימנעות ממצבים חברתיים וציבוריים ועוד. בעבודה אינני מתכוונת להתלונן או להתגאות על מצבי או על מצב המגמגמים ולקויי הדיבור ככלל, אני באה לשקף מצב, מציאות. בעבודה ניתן לראות עבודה מאומצת של גילוף בעץ ליצירת גל הקול שיוצא מפי, ופניי נוצרות מהצטרפות של חור אחר חור שיצרתי במשטח. ב”ה הגעתי למקום בו אני יכולה לבטא את תחושותיי על הנושא הלא מדובר, ואני מודה על כך.

0

דילוג לתוכן