עברה עלי שנה לא קלה.
לפעמים הרגשתי שדברים פשוטים מהחיים שלי הפכו לאויב הכי גדול שלי.
לפעמים הסתכלתי במראה וכל פעם מחדש ראיתי דמות אחרת. פעם זהיתי ופעם לא.
גם בחיפוש אחר נושא לפרויקט הרגשתי אבודה, לחץ פנימי שליווה אותי שיתק לי את האפשרות לבחור.
אז החלטתי לעצום עיניים…וליצור.
הדיוקנאות שציירתי חלקם שלי וחלקם של דמויות משמעותיות בחיי
ובכל אחת מהיצירות השתקף חלק אחר בי.
היצירה נתנה לי מקום לחקור את עצמי, לגלות צדדים נוספים שקיימים בי ולקבל גם את החולשות שלי.
