כולנו רוצים לשמור על הבית נקי ומסודר, בלי לכלוך ואשפה. לא נשמור את הזבל שייצרנו במרפסת
או בחצר האחורית של הבית, אנחנו מעיפים הכuל החוצה, נפטרים מהאשפה. ומהרגע שזרקנו את
הזבל והוא נאסף אנחנו לא רואים אותו יותר לעולם.
וכאן בדיוק מתחילה הבעיה – ברגע שזרקנו אנחנו לא צריכים להתמודד עם ההשלכות של המעשים שלנו.
אנחנו ממשיכים לצרוך-מחליפים מוצרים בקצב, קונים וזורקים כמעט כל דבר.
בעבודה שלי יצרתי דגם של עיר מקרטונים, הממחיש איך כל אחד דואג רק לאזור המחיה שלו עצמו.
הבתים מוקפדים, נקיים וחלקים, מראה הרחוב חלק ומסודר. אך מאחור ניתן לראות הר ענק של
זבל שנזרק, אציין שהזבל כולו אמתי, נאסף מרצפת הרחוב. כך גם הקרטונים- נאספו משומשים מהמיחזור ולא נקנו.
