״הָעֵדֶר עוֹבֵר מֵעַל לְרֹאשִׁי
וְנֶעֱלַם מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב
וְכָל כֶּבֶשׂ שֶׁעוֹבֵר דּוֹמֶה בְּדִיּוּק
לְכֶבֶשׁ שֶׁעָבַר פֹּה לְפָנָיו.״
בשירי ילדים יש התייחסות לתחרותיות שמתפתח כבר מגיל צעיר. זה הוביל אותי לחשוב על נקודות מבט של ילדים שמועברות באמצעות שירים. בכבש ״השישה עשר״ יש התייחסות לנקודת מבט של הילד בצורה תמימה שניתן לראות בה עומק. קל ללכת אחרי העדר, להבלע, תהליך ההתבגרות הוא תהליך של חיפוש עומק ויופי פנימי שדורש התבוננות פנימה. כך ביצירות הייחודיות נמצאת בפרטים.
