תיכון חמ”ד אמי”ת בנות, רחובות.
בימוי, צילום, הפקה ועריכה :הדר דבח, הילה גיאר, הדר שמש,
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
חסד וחמלה
היחס לאויב נזקק
פחדים ודעות קדומות
ניתוח תוכן
חסד וסיוע לאחר: תמר מוצאת על חוף הים ילד קטן שנראה שנמלט על חייו ממלחמת האזרחים בסוריה ולמרות החשדנות (ילד ערבי, מדינת אויב) היא בוחרת לסייע, אולם לאורך הסרט היא נקרעת בין החשש ממנו לבין הרצון לסייע. הסרט נע בין המישור האישי לבין המישור הכללי. במישור האישי תמר מתגייסת לסייע לילד, ואף מפסידה לימודים בשל כך, ובמישור הכללי, הישראלי היא שומעת התנגדויות המבוססות בחלקן על פחדים, וזה מונע ממנה למצוא פיתרון ברור לילד.
התקשורת המוצגת בסרט מראה רק את החרדה מפני הפליטים, ואפילו אביה השוטר של הגיבורה מחזק את העמדה כי מדינת ישראל לא צריכה להתערב. היא לא יכולה לבקש עזרה מהרשויות משום שהתקשורת מראה את הסכנה שבפליטים, אך הסרט גם לא נותן פתרון אלא משאיר את הצופה בתחושה כי הבעיה לא נפתרה. ואכן, מיליוני פליטים ברחו מסוריה בשנים האחרונות, חלק מהעולם התגייס לסייע, ואף מדינת ישראל עשתה זאת מבלי לתת לזה פרסום על ידי הקמת בית חולים עראי על גבול סוריה וקליטת נשים וילדים שנפגעו.
החשש מ’האחר’, הפליט הערבי, קיים בחברות שונות בישראל ובאירופה.
נוסף על כך, מוצגת גם העובדה שהוא הגיע ממדינת אויב, למרות שהיא כמעט ולא קיימת במתכונתה הקודמת. נקודת המבט של הסרט מציגה את עמדתה המורכבת של תמר ופחות את מצוקתו של הילד, אך בדידותו והחשש להמשך חייו ניכרים היטב.
דעות קדומות: הסרט משלב בין מספר קונפליקטים: לאורך שנים סוריה היוותה מדינת אויב ועבור לא מעט אזרחים ישראלים, הערבי הוא האויב. הילד הפליט מגלם בדמותו חששות אלו, אולם הוא ילד שנמצא בסכנה ואיבד כנראה את כל מה שהיה לו. דרך הסרט הצופה נחשף למורכבות של המצב ומשיל מעליו את הדעה הקדומה האוטומטית ביחס לילד סורי.
שפה קולנועית: תמר והפליט אינם דוברים את אותה שפה ולשם כך היא נעזרת במתרגם הסלולארי שלה, וזהו אלמנט שמייצג את שאלת השפה בסרט ובכלל. חיץ עומד בין אנשים הדוברים שפות שונות, ועל אחת כמה וכמה בין ישראלית לערבי סורי, אולם האמצעי הטכנולוגי מסייע במציאת שפה משותפת. זהו גם תפקידו של הסרט עצמו, להעלות את הדאגה לפליטים שכנינו עם השאלה עד כמה יכולה מדינת ישראל לסייע.
שאלות מנחות:
- מה דעתך על מעשיה של תמר? מי צודק בויכוח, תמר או חברתה, מדוע?
- כמיליון אנשים הפכו פליטים ועזבו את סוריה בעקבות מלחמת האזרחים וכשבעה מיליון נותרו פליטים בארצם. למרות שסוריה נחשבת מדינת אויב, לא מעט ארגונים יהודיים נרתמו לעזרתם ואף הרב מאיר לאו הכריז כי: “עלינו להשמיע קול זעקה”. כיצד לדעתך יכולה החברה הישראלית לסייע, כחברה וכיחידים?
- סיפור הפליט וההיחלצות לעזרתו מזכיר את סיפור ישמעאל והצלתו ליד הבאר- הצלת אדם שבפוטנציאל יהיה בסוף אויבך! – כיצד מכריע התנך בסוגיה הזו?
