המחלה השקופה של אבא (תיעודי), תשפ”ב אולפנת מעלה לבונה

בימוי, צילום, הפקה ועריכה :מעיין אמונה טאוב, תהילה ברכה פרקר, טל ליבנה.

 

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

משפחה

הסתרה

אחרות ושונות

ניתוח תוכן

משפחה והסתרה: תהילה ומשפחתה מתמודדים שנים רבות עם אבי המשפחה שהוא “מתמודד נפש” ומעבר להתמודדות זו עליהם להתמודד עם הסתרת הנושא הכאוב, שכן, התמודדות נפשית מרתיעה את מי שלא מכיר מחלה זו וחושש מתוך בורות מפני מתמודדי נפש. גיבורת הסרט בוחרת לעמוד מול המצלמה ולהתמודד עם נושא ההסתרה שגוזל ממנה וממשפחתה משאבים נפשיים רבים. תהליך יצירת הסרט מאפשר ההזדמנות לפתוח את הנושא בפני החברות ואף לשוחח עם בני המשפחה על מחירה של ההסתרה ועל המורכבות שבחיים עם מתמודד נפש. ברגע שמוסר הלוט מעל הנושא המושתק, כבר ניכרת התחזקות, כך מתארת האם שבפעם הראשונה היא בחרה לספר והרגישה הקלה, וכך גם מרגישה גיבורת הסרט בעצם יצירת הסיפור שמשחרר אותה מעולה של ההסתרה.

אחרות ושונות: הסרט מאפשר הצצה אל החיים במחיצת מתמודדי-נפש ומתאר במעט מה המשמעות של התמודדות נפשית. אלו תנודות במצבי רוח זה יוצר בקרב כולם. אביה של תהילה מודע למצבו ואף מאשפז את עצמו כדי להקל על עצמו ועל משפחתו. מתוך הסרט ניתן להרגיש כי צמיחה ליד מתמודד אינה קלה וגיבורת הסרט מרגישה שכל רגע בחייה מושפע מכך. מצבי הרוח המשתנים של אבי המשפחה המשפיעים על כולם. הוא נושא באחריות ומתנצל על כך אך גם מסביר כי התמודדות נפשית היא מחלה, כמו כל מחלה, רק שהיא שקופה ולכן אולי היא מאיימת יותר או מעוררת חשש. אך כמו במחלות אחרות, ניתן לטפל בה באמצעות טיפול תרופתי ולאזן את המתמודד. חששה של תהילה משיתוף חברותיה הוא מתוך העמדה השיפוטית הסטראוטיפית הקיימת ביחס למתמודדי נפש, אולם היא מגלה שכאשר היא משתפת, היא מסייעת לאחרות להבין ואף מקבלת חיבוק של הבנה והכלה.

שפה קולנועית: זהו סרט רפלקסיבי, שמשמעו סרט על יצירת סרט. באופן הזה בוחרת גיבורת הסרט להניח אל מול הצופים את עשיית הסרט כחלק מתהליך ההכרה בהתמודדות שלה ושל משפחתה, משום שיצירת סרט מאפשרת להניח את הקשיים על השולחן ולדבר עליהם תוך כדי האמירה: “בואו נדבר על זה אל מול המצלמה”. המצלמה מסייעת לשחרר את הקשיים ואף גורמת לחיוך כאשר האב ובתו מצטלמים באופן מודע ומחייכים למצלמה, כאומרים: הנה תמונה משפחתית צוחקת.

סצנות הסרט מתארות מצד אחד הווי חיים יומיומי ומצד שני הן בעלות סמליות רבה. כאשר האם והבת מדברות בגילוי לב על המצב, הן סורגות כובעים המכסים ומסתירים את הראש. כאשר תהילה מספרת בגילוי לב לחברותיה על מאבקה, החיבוק שהיא זוכה לקבל, מצולם מרחוק, כשהיא מוקפת ונבלעת בתוך חברותיה. כאשר תהילה מתפרצת בבכי על חייה, היא עושה זאת בתוך הרכב החשוך ובלילה ונראית אבודה. אלו סיטואציות דרמטיות אך הבחירה באופני הצילום הללו מחזקת את התוכן הטעון של הסצנות.

שאלות מנחות:

  1. למה מתכוון אביה של תהילה כאשר הוא מדבר על אמונה באל? באיזה אופן אמונה זו משפיעה על חייו לדעתך?
  2. מה תפקידן של הסצנות השמחות (יום הולדת, פורים) לדעתך? מדוע הן בסרט?
  3. גיבורת הסרט מציירת לאורך הסרט. מה משמעות הציור המתהווה בסופו של דבר בעינייך? מה הוא בא לסמל?
  4. האם נחשפת למתמודדי נפש? באיזו מסגרת? מה למדת על ההתמודדות שלהם? מה ניתן לדעתך לעשות כדי לחנך לסובלנות כלפיהם?
  5. להעשרה: כתבה “תראו אותי” אודות מתמודדי נפש בעיתון “מקור ראשון” (כדי לקרוא את הכתבה צריך להירשם, ללא עלות)

https://www.makorrishon.co.il/judaism/50180/

  1. בחודש טבת תשפ”ג (1.23) התקיים כנס גדול מטעם אתר “כיפה” שעוסק במתמודדי נפש במגזר הדתי. מצורף לינק לכנס והתכנייה : https://www.youtube.com/watch?v=dBDsw1vU8z4

 

דילוג לתוכן