אנשים רצים, ממהרים, עסוקים. הי, אני פה… רואים?
הי, לא שמעתם מה אמרתי? לאן אתם הולכים? לא סיימתי לדבר? למה אתם לא שמים לב?
ניסיתי שיראו אותי דרך הכישרון: בספורט, בכדורסל, בידע ובחכמה, אף אחד לא באמת ראה אותי.
לאף אחד לא באמת היה אכפת. הרגשתי לבד. ציפיתי, התאכזבתי וכעסתי.
עכשיו, אני לומדת להקשיב לעצמי, אולי ציפיתי ליותר מדי מאחרים?
אולי זאת אני שרוצה לראות את עצמי באמת? להרגיש את עצמי.
לאהוב את מי שאני.
