הדרך אליך (תיעודי), תשע”א

אולפנת צביה, רחובות

בימוי, צילום, הפקה ועריכה :אריאל גברא, הילה מזוז, סתיו כהן, מור דוידי

 

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

שכול ואובדן

משפחה

בטיחות בטיולים בארץ

ניתוח תוכן

שכול ואובדן: משפחתה של מור חוותה אובדן כה גדול עד כי התקשו לדבר על כך בבית. עשיית הסרט היוותה, ככל הנראה, טריגר ליציאתה לחיפוש מי היה האח שלא זכתה להכיר ולאפשר לאביה ולאנשים קרובים לספר לה עליו כדי שתוכל לבנות פאזל של אחיה הנעלם מבחינתה. הסרט מתחיל בתמונה שהולכת ונפתחת לתמונה גדולה יותר, פיזית, ולקבלת תמונה רחבה יותר, דרך האנשים שהכירו אותו. בסופו של התחקיר, יוצאת מור אל המקום שבו הוא נהרג במפל המים. אובדן ילד הוא הדבר הנורא מכל, כפי שמתאר אביה, ואכן הגעגוע עצום והחיפוש של מור אחרי נגיעות מאישיותו של ליאור, היא דרך סיפורים וזיכרונות, שאינם ממלאים את החסר, אך מאפשרים ליצור תמונת זיכרון עבורה.

טיולים בארץ: תרבות הטיולים הרגליים בוואדיות היא שכיחה ומבורכת, שההליכה בארץ קושרת אותנו אליה. אולם הסרט מצביע גם על הקלות בה ניתן לאבד חיים. ואדיות רבים, כמו נחל היהודייה, הם נחלים שלתוכם קופצים בני נוער רבים וחלק מהמקומות מסוכנים, אלו לא מקומות מורשים לרחצה ומדי פעם מתרחש שם אסון. מור אינה מבקשת לדעת בדיוק את פרטי האסון, מה שגם שהמטיילים שהיו שם אינם יודעים מה בדיוק קרה. אולם הסרט מדגיש את הרגע הדק הזה שבין להיות או לחדול, הרגע בו ליאור אמר תתקדמו, וקצת אחר כך הוא כבר לא היה בין החיים.

שפה קולנועית: בסיום הסרט מופיע פסוק מתוך ספר ירמיהו “כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד”, ונראה כי הציטוט מכוון למסע אותו עושה מור בדיבור על ליאור, שמתוך הדיבור נבנית דמותו, גם עבורה שלא הכירה אותו, אך גם עבור שאר בני המשפחה והסובבים שהכירו, הדיבור מאפשר את קיומו לרגע.

היצאה למסע מתאפשרת באמצעות המצלמה והיא זו שאולי מובילה את מור לשיחות עם אנשים אודותיו. ייתכן כי המצלמה גם חושפת את העובדה שאולי יש מי שלא רוצה להתראיין או לספר, משום שהאובדן גדול מאד, והמצלמה עשויה להציף כאב. במסע אותו עושה מור באמצעות המצלמה, היא מתחילה בתמונה קטנה שמסתיימת במפל מים גדול.

 שאלות מנחות:

  1. מדוע לדעתך מור לא נחשפה לסיפורו של אחיה לאורך השנים?
  2. כיצד ניתן לפרש את המים המופיעים בסוף הסרט?
  3. המצלמה מאפשר לאדם להיחשף ולחשוף סיפורים קשים מעברו כאשר גם הוא וגם המצולמים מסתתרים מאחורי העדשה. הדבר מקל על הדוברים וגם על המצלם להתמודד.

למי מהדוברים לדעתך המצלמה סייעה ביותר במפגש עם הסיפור הכואב?

דילוג לתוכן