אמי”ת הלל, תשפ”ה
בימוי, צילום, הפקה ועריכה : נעמה ברוש, נועה נזרית, שירה פייראיזן, הודיה זהבי
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
אלימות
חברות
ניתוח תוכן
אלימות: הסרט נוגע בחוויית אלימות אותה חוותה החברה הישראלית כולה בשמחת תורה התשפ”ד, השבעה באוקטובר 2023. אלו שחיים בנגב המערבי ואלו שעקבו במקביל מבתיהם אחרי המתרחש. הטלטלה הגדולה שעבר עם ישראל ועברה החברה הישראלית, באים לידי ביטוי בסיפור של שתי חברות שחוות את הגרוע מכל ואחת מהן נחטפת. מעבר לטראומה של האירועים עצמם, אורי, גיבורת הסרט, מתמודדת עם רגשות אשמה עזים, על שחברתה לא נמצאת. זהו סרט שעוסק באדוות שיוצרת האלימות. ישנו המעגל הראשון של הנפגעים בגוף ובנפש, ויש את המעגלים הנוספים של אלו שניצלו, אולם בתוך נפשם הם עדיין בתוך האירוע ומתווספת תחושת אשמה קשה, אשמת הניצולים.
חברות: בתוך המציאות הקשה, בחרו יוצרות הסרט לתאר מציאות שבה יש (יחסית) סוף טוב, והחברה החטופה שבה לביתה. אך הדגש הוא על ההתמודדות המורכבת עם הצער, הטראומה והאשמה של החברה שניצלה. כאשר דמותה של החברה מלווה את הגיבורה ומבקשת ממנה להרפות ולחיות, אך כל עוד החברה חטופה, גיבורת הסרט לא יכולה לחזור לשגרה או לתפקד. זהו סיפור על חברות שמייצגת את החברה הישראלית כולה שמתמודדת עם אובדן וצער. מאז ומעולם הערבות ההדדית נוכחת מאד אך מאז אירועי השבעה באוקטובר נדמה כי בכל בית במדינת ישראל ובעם היהודי כולו, יש תחושת קירבה לשכול, לפצועים, ללחימה ולחטופים. הסיפור הפרטי של הגיבורה נסגר אמנם עם חזרתה של חברתה, אך מתוך הכרת המציאות, ברור כי לחברתה נותרה עוד דרך ארוכה.
שפה קולנועית: הסרט נפתח בשיר אותו כתבה המטפלת טלי ורסנו אייסמן המכוון את הצורך הקבוע, בתוך מהמורות החיים, להיאחז באמונה ובטוב. גיבורת הסרט לא מצליחה להתרומם ומילות השיר מקבלות משמעות בעיקר בסוף הסרט, עם חזרתה של חברתה. מאחר והסרט מתאר את תחושותיה הפנימיות של הגיבורה, חברתה מופיעה פתאום במספר מקומות לאורך הסרט, ולא ברור האם אלו מחשבות, דמיונות או שזו משאת נפש. אך בעזרת הנוכחות של חברתה החטופה, היא יכולה לעבור תהליך. נוכחותה של חברתה מנכיחה אותה בחיי הגיבורה כל הזמן, גם כשהיא משחררת אותה לדאוג לעצמה.
שאלות מנחות:
- סמלים רבים נוספו בחברה הישראלית מאז אירועי השבעה באוקטובר. היכן הם נמצאים בסרט ומה מטרתם בתוך העלילה המתפתחת?
- מדוע לדעתך בחרו היוצרות שהגיבורה רוב הזמן תהיה לבדה בתוך החרדה? מדוע אין מבוגרים שמסייעים? ומה תפקיד החברה בהקשר זה?
- השיר שכתבה טלי ורסנו אייסמן עובד לתוך השיר “אור בשיגעון”. נתח/י את השיר אל מול הסרט. במה הוא דומה ובמה שונה?
אור בשיגעון (אביחי הולנדר, אנוש צובירי, אופיר בהלול ורוי כהן).
כבר תקופה שהסופה כיסתה הכל ולא נותרה פיסת שמיים
הימים ימי גאות
רק השפל בא בליל
אז אם אתה כבר כאן תהיה לי שקט
אני מכיר את הכאב שלי היטב לא נדבר עליו בינתיים
כל עוד יש דופק
תאר לי את האופק, בחושך
ספר לי על חופש, על בית,
ראש מעל המים עד החוף
תבטיח לי שכל עוד יש רוח
הסערה תנוח ותחלוף
בוא תהיה לי רגע אור בשיגעון
הריחות שבאוויר והחגים מבשרים את סוף הקיץ
מי ייתן שבסופם תבוא יונה תבוא שנה טובה עלייך
אחרי כל השבר, יבוא צחוק
אני יודע כשהטוב רחוק
אני מכיר את הכאב שלי היטב לא נדבר עליו בינתיים
כל עוד יש דופק
תאר לי את האופק, בחושך
ספר לי על חופש, על בית,
ראש מעל המים עד החוף
תבטיח לי שכל עוד יש רוח
הסערה תנוח ותחלוף
בוא תהיה לי רגע אור בשיגעון
“כשאני טובעת
אין צורך שתתארו לי את המים, לא את צבעם לא את עמקם
הרי אני חשה אותם עד צווארי
יש לי רק בקשה
אל תחדלו לרגע לתאר לי
איך נראית היבשה”
(טלי ורסנו אייסמן)
https://youtu.be/scovDEtDNtg?si=T14kY4xQyivOc5Q6
- הסרט נפתח בתיאור האירועים שחוותה הגיבורה בבוקר שמחת תורה. מה עבר עליך באותו בוקר? האם הוא חוזר אליך במחשבות? האם שיתפת אחרים בני גילך או מבוגרים בתחושותיך?
- בימים אלו עדיין מתנהלת המערכה אל מול חמאס ועדיין ישנם חטופים הנמקים במנהרות בעזה. האם יש לך קשר אישי עם מי מהחטופים או משפחות החטופים? במידה וכן, או לא – כיצד פעלת לאורך השנה אל מול הרצון שישובו הביתה?
|
|
