דיוקן

אני גבול של עצמי, אני אוסף של רגעים ותמונות.

שכבר לא אהיה אהיה אין סופית.

מה שיישאר ממני ממה שהייתי

מהווייתי זה זיכרון אצל מי?

לכמה זמן?

עד שגם הם יכלו לתהום הנשייה

דילוג לתוכן