אולפנת לבונה, מעלה לבונה, תשע”ט 2019
בימוי, צילום ועריכה :חנה ריכטר, רות יוגב, רחל בן זמרה.
ז’אנר: תיעודי
קהל יעד:
נוער ומבוגרים
נושאים:
חזרה בתשובה
זהות דתית
יחסי הורים-ילדים
אמנות
ניתוח תוכן
חזרה בתשובה: הסרט מתאר את ילדותו של יוסף, גיבור הסרט, שאביו חזר בתשובה באופן קיצוני למדי ומה שהוא בוחר לתאר הוא את הקפדנות והמכות שספג בילדותו ואת תחושת הזרות שהרגיש כילד. הוא ואחיו סוברים שאילו אביהם היה חוזר בתשובה היום, התהליך היה מרוכך יותר. השאלה האם הם סבורים כך משום שהתבגרו או שלטענתם היום יש מנעד רחב יותר של כניסה לעולם הדתי. ואכן שניהם נראים דתיים אך לא חרדים.
יחסי הורים-ילדים: הסרט עוסק בנקודת מבטו של בן שאביו חזר בתשובה והוא בוחן את המחירים ששילמו הוא ומשפחתו והיכן הוא נמצא כיום מול בחירה זו של האב. מתוך הסרט לא ברור מדוע האב חזר בתשובה והיכן האם בתמונה, אך הגיבור בוחר לספר שעישן סמים בנערותו ואביו לא כעס, אלא בחר לומר לו שהוא סומך עליו שידע את הגבול. את הסיפור מספר הגיבור כאדם מבוגר יותר וניכר שהוא אוהב את אביו ואף את דרכו הדתית של האב, אך הוא בוחר בדרך פחות חרדית. מובן מדברי הבן כי הוא התנהל כילד ‘הורי’ והוא זה שכעס על המלמדים בחיידר של אחיו, שמכים את הילד, אך לא מורגש כעס בדבריו כלפי אביו. הוא נראה מפויס עם המהלך ואף מוסיף שהיה רוצה להיות כמו אביו אך הדרך לא מתאימה לו.
אמנות: זהו סרט רפלקסיבי, המתבונן באמנות הצילום, דרך צלם. במעשה האמנות של היוצרות, הן בוחנות את אמנותו של הצלם והתייחסותו לחברה החרדית ממנה הוא בא. אלו שני מעגלי אמנות השואלים על העולם איתו מתמודד הגיבור.
המבע הקולנועי: שלושה מעגלים עיצוביים בסרט: סצנת הפתיחה המצולמת בשוטים סגורים ומוקפדים של גפרור, הסצנות המלוות את גיבור הסרט שהן מתבוננות בו משוטט בעולם החרדי והצילומים שהוא מצלם כאמן שמופיעים כתמונות סטילס. אלו שלושה אופני ביטוי הבוחנים את ההתבוננות של הצלם בילדותו ובהתבוננות של היוצרות בצלם עצמו. היוצרות מצלמות את העולם החרדי בשוטים שיש בהם ניכור – כגון לוחות המודעות המלאים בפוסטרים מאיימים, אך צילומי הסטילס של הגיבור הצלם מלאים באהבה וצבע. הוא מרבה לצלם ילדים אך גם את אביו בתמונות אוהבות ואופטימיות שממלאות את קיר הבית.
מהלך הסרט מתחיל מצילום סגור של גפרור ועובר לצילומי הגיבור כשהוא משוטט לבדו ברחובות ומסתיים בסצנה מלאה באנשים ויוסף נבלע / לא נבלע בתוכה. הוא לבוש שונה מכל לבושי השחורים שבסצנה, אך משתתף אתם בריקוד לכבוד ספר התורה.
דימוי הגפרור: דימוי הגפרור הפותח את הסרט מסופר כבדיחה אך מחביא בתוכו אמת כואבת ועצובה. הוא מייצג את האור הגדול המתגלה בתחילת התהליך וההתלהבות שבחדש אך האור הופך לאש ששורפת ולא מותירה דבר אחריה. זהו דימוי העוסק בשאלת האיזון שבצילה לתוך עולם חדש במלוא הכוח מבלי לבדוק מה הטוטאליות עושה לאחרים ובעיקר לדור הבא שסופג את הניצוצות ולא תמיד חש את האור.
שאלות מנחות:
- השיחה בין האחים עוסקת בבירור האם יש תורה או שלא. מהי תשובת הסרט לדעתך?
- בכל משפחה בוחרים ההורים את דרכם האמונית. מהניסיון שלכם, כיצד משפיעה בחירה זו עליכם?
- מה אנחנו לומדים מהסרט על השפעת אופן החינוך ההורי על זהותו הדתית של הבן?
- כיצד תסבירו את נקודת המבט המורכבת שמציג יוסף ביחס לאביו ולחברה החרדית?
- מהו כוחו של הפיוס המוצג בסרט?
- מדוע לדעתך, בחרו היוצרות לסיים את הסרט בסצנה בה יוסף לומד עם בנו תורה?
