במסע לפולין נחשפתי לזוועות, לסבל רב, לרוע בלתי נתפס, לכאב שכמעט ואי אפשר לשאת.
לפעמים, באמת לא הבנתי איך אפשר להמשיך אל מול כל זה, ותשובה אחת מצאתי והיא – האמונה!
ההבנה הזאת שאנחנו לא לבד בעולם, ושיש שם מישהו למעלה שמכוון את הכל, והכל מידו.
“אצבע אלוקים היא…” ההבנה הזו היא השומרת עלינו שלא נשבר.
