העולם קורא לי-
שופעת חלומות ורעיונות.
ללמוד תפירה, לנגן על גיטרה, לגדל פרה, לטוס לחו״ל, לטייל בדרום, לעזור לחקלאים, לשבת עם חברים, לבקר פצועים, להתחיל לעבוד, ללמוד תורה, ללמוד לבגרות, להשתפר במידות.
ואל מול האינסוף הזה אני נפגשת עם אינסוף אחר
אינסוף האופל והמחסור.
המלא בעצב וכאב, לבבות שבורים, אנשים בודדים, פוחדים,
אינסוף מלא באובדן וחסר בביטחון.
אינסוף, שבו השפע והמחסור מתאחדים.
הכמיהה לאחוז את מה שנוזל לי בין הידיים והניסיון למלא ולתקן את החלל.
זהו ריקוד חיי.
