1. חוץ. כביש ביש”ע – יום

אדם, כבן 23, בחור דתי, לובש סריג, פשמינה, וכיפת בת עין,  נוסע ברכב באיזור יו”ש כשלפתע יש לו פנצ’ר. אדם, מתוסכל, עוצר בצד ומוציא ג’ק, מפתח ברגים וגלגל ספייר מהאוטו ומתחיל לנסות להחליף את הגלגל. ניכר שהוא אינו מסתדר ואינו מנוסה בעניין. עובר לידו ברגל, סלים, ערבי כבן 28לבוש בבגדי עבודה מלוכלכים של שיפוצניק. הוא לא בעל חזות ערבית, אך יש לו מבטא ערבי קל.

סלים עוצר, רואה אותו מסתבך עם הגלגל ופונה אליו.

 

סלים
(פרצוף אדיב ונחמד)

צריך עזרה?

 

אדם

(קצת נבוך)

לא, זה בסדר…

 

אדם מתסכל על הג’ק בידו במבט מיואש. סלים מחייך ולוקח ממנו את הג’ק.

 

סלים

יאללה. תן לי. אני מבין בזה.

 

רואים תמונות שונות של תיקון פנצ’ר עם מוסיקה ודיזולבים ביניהם. סלים מרים אבן ביד. סלים מחזק את הבורג עם הכאה של האבן במפתח ברגים. חוזרים אליהם לשיחה לאחר שהפנצ’ר מתוקן. שניהם עומדים ליד הרכב.

 

אדם
(טופח לסלים על השכם)

תודה רבה, ממש הצלת אותי!

 

סלים

בכיף, בכיף.

 

אדם
תגיד אחי, אפשר לפנק אותך באיזה קפה.

עשית לי טובה ענקית ואני רוצה להחזיר לך.

 

סלים
אני לא בטוח…

 

אדם

יאללה, מה אתה כבד? אני גר פה קרוב.

 

סלים
(בשקט)

אני גם מפה – מהכפר ממול.

אתה בטוח שזה בסדר?

 

אדם מסתכל לרגע על סלים במבוכה זמנית, ואז מתאושש ומאשר את הזמנתו.

 

אדם

כן כן, בוא. לאנשים טובים מגיע קפה טוב.

 

סלים

יאללה, בסדר.

 

אדם

איך קוראים לך?

 

סלים
סלים

 

אדם

נעים להכיר, אני אדם

 

אדם וסלים נכנסים לרכב ונוסעים לביתו של אדם.

 

 

2א. פנים. הסלון של אדם ויהודית  – יום

אדם נכנס עם סלים לסלון ביתם. הסלון ריק.

 

אדם

(בקול)

היי יהודית, הבאתי אורח.

 

יהודית עונה לו מהחדר השני.

 

יהודית
איזה יופי, מי זה? אני אכין קפה?

 

סלים ואדם מתיישבים על הספה.

 

אדם
זה הצדיק שעזר לי עם הפנצ’ר.

 

באותו זמן יהודית יוצאת לסלון. יהודית רואה את סלים.

 

אדם
(לסלים)

זאת יהודית, אשתי.

 

סלים

נעים מאוד. אהבתי את הצביעה פה!

 

יהודית

(בקול חושש, מנסה להבין את הסיטואציה)

תודה רבה. איך קוראים לך?

 

אדם

זה סלים.

 

סלים

(עם מבטא)

נעים מאוד, אני גר פה ליד, בעבדאללה איברהים.

יהודית

(בקול קריר וללא חיוך)

נעים מאד.

 

יהודית הולכת למטבח להכין קפה, ומסמנת לאדם לבוא איתה. אדם ויהודית הולכים למטבח.  סלים יושב על הספה בסלון, נבוך, בוחן את החפצים הבית.

 

 

3א. פנים. המטבח של אדם יהודית – יום

 

יהודית

(בלחש חזק)

אדם? אתה נורמלי?

 

אדם

(בלחש)

הוא עזר לי ממש, איך אפשר לא להזמין אותו??

 

יהודית
(בלחש)

ברור שיכולת לא להזמין אותו!

 

אדם

(בלחש)

יהודית אבל כל פעם אני מזמין אנשים שעוזרים לי,
ואני לא רואה למה זה צריך להיות שונה עכשיו…

 

יהודית

(בלחש)

אדם, הוא ערבי, זה לא אותו דבר!

 

אדם
(בעצבים ליהודית)

טוב, שניה

 

אדם יוצא לסלון.

 

 2ב. פנים. הסלון – יום

אדם נכנס לסלון.

אדם

סלים, קפה שחור כן…?

 

סלים
(קוטע את אדם)

אם לא נוח לכם אני יכול ללכת. אני לא נעלב.

 

אדם

(קצת מופתע ונבוך)

לא, לא תישאר. זה בסדר גמור.

 

שניהם בשקט לרגע.

 

אדם

אז אמרנו, שחור כן?

 

סלים

(מגחך)

נס על חלב, שיהיה מתוק.

 

אדם מחייך וחוזר למטבח. סלים נראה מהורהר.

 

 

 3ב. פנים. המטבח של אדם יהודית – יום

אדם נכנס למטבח. רואים את יהודית מוזגת חלב לתוך כוס קפה.

 

יהודית

(בלחש)

למה אמרת לו להישאר?

 

אדם

(בלחש)

אני לא מעיף אותו מהבית. כבר הזמנתי אותו!

 

יהודית

(בעצבים וקצת פחות בלחש)

אבל בכלל לא היית אמור להזמין אותו!

אדם, אתה יודע שאצלי זה יותר מסובך.

 

אדם
(בלחש)

יהודית, זה נכון, ואני מבין . אבל את יודעת ש…

 

יהודית

(כבר לא בלחש, קוטעת אותו)

לא, אתה לא מבין כלום.

 

יהודית מביאה לו את הקפה, לוקחת את המפתחות של האוטו שמונחים על השיש,  ויוצאת מהמטבח בכעס.

 

אדם

(ליהודית)

רגע! יהודית.

 

אדם מסתכל אחרי יהודית בתסכול. היא יוצאת מדלת הכניסה לבית ושומעים טריקה של דלת. אדם יוצא אחריה מהמטבח לסלון עם כוס הקפה של סלים.

 

2ג. פנים. הסלון של אדם ויהודית  – יום

אדם מגיע לסלון עם כוס הקפה של סלים, ומסתכל מסביב לסלון אך סלים איננו. הוא מוריד את כוס הקפה על השולחן ונאנח.

 

 

  1. פנים, הרכב של יהודית – יום.

יהודית נכנסת לרכב, מתניעה ומתחילה לנסוע. יהודית נראית מהורהרת, רואים עליה שהיא חושבת על משהו. היא עם הדיבורית ברכב, מתקשרת לאלי, אח שלה. את הקול של אלי שומעים אך לא רואים אותו.

 

יהודית
(מהורהרת)

היי אלי, אתה בבית? מתאים לך שאקפוץ?

 

אלי

היי, אני בבית, מחכה לך.

 

יהודית
(קצת יותר רגועה)

נדבר… עוד כמה דקות

 

סצינות 5 ו-6 ערוכות בעריכה מקבילה. 

 

  1. פנים. הסלון של אדם ויהודית – יום

אדם יושב בסלון ומנגן מפוחית. הרדיו דלוק ופתאום, יש מבזק חדשות.

 

השדר:

שלום לכם, אנו במשדר חדשות מיוחד.

 

אדם מפסיק לנגן, קם ומגביר את הרדיו.

 

השדר

אישה כבת 25 נפצעה אנוש מפיגוע
בצומת גוש עציון לפני זמן קצר ופונתה לבית החולים
הדסה עין כרם. המחבל נורה ונוטרל במקום.

 

אדם נראה מודאג. הוא מחליש את הרדיו ומתקשר ליהודית. יהודית לא עונה, אדם מתקשר שוב והיא שוב לא עונה. אדם נראה מודאג..

 

 

  1. הרכב של יהודית- יום.

יהודית נוסעת, רואה את הפלאפון מצלצל וכתוב על הצג “אדם”. היא מתלבטת ומחליטה לא לענות. הפלאפון מצלצל שוב והיא מסננת פעם נוספת, הפעם בהחלטיות.

 

 

  1. חוץ. כבישי הישוב מחוץ לבית של אדם ויהודית- יום 

אדם נלחץ מאוד והוא רץ לחפש את יהודית ברחבי הישוב, הוא רץ ברחוב עד שמגיע למקום שרואים ממנו את הפיגוע. הוא נעצר שם ומתבונן מרחוק במקום הפיגוע. הוא רואה פקק גדול, ושומע סירנות של אמבולנס. הוא מסתובב ומתחיל ללכת באיטיות ומחייג בטלפון תוך כדי הליכה. אין תשובה בטלפון. הוא מתחיל לרוץ ותוך כדי ריצה הוא מחייג שוב. הוא נעצר כשמישהו עונה לו.

 

אדם

(בלחץ)

רוני, את יודעת איפה יהודית?…..
טוב, ביי.

 

אדם נראה מתוסכל ומנתק.הוא הולך במהירות לעבר הבית שלו. ליד הבית הוא פוגש את עדי שכנה שלהם.

אדם
(בלחץ)

עדי, שמעתי שהיה פיגוע בצומת, את יודעת על זה משהו?

 

עדי

(בכעס)

כן, זה נורא. חלאס נמאס לי מכל הפיגועים האלה.
כל יומיים מישהו פה מת. נמאס כבר ללכת להלוויות!
הלוואי שהערבים האלה יעופו מפה כבר!

 

אדם

(בהיסוס)

כן,  אי אפשר לחיות ככה …

עם המחבלים…

 

אנו רואים את סלים מתקרב אליהם, אך אדם עומד עם הגב שלו אליו ואינו רואה אותו.

 

אדם

את יודעת מי הנפגעת? יהודית יצאה מהבית לפני חצי שעה
ועכשיו היא לא עונה לי, אני ממש מודאג.

 

סלים מגיע ליד אדם ועדי, נראה כאילו הוא ממהר.

סלים

(נבוך וקצת לחוץ)
שלום אדם, באתי לקחת את המפתחות שלי,
שכחתי אותם בבית שלך

 

אדם מסתובב ונעמד ליד עדי, סלים עומד מולם. היהודים עומדים מול הערבי. אדם נהיה נבוך מזה שסלים הגיע. עדי משתתקת ומסתכלת על סלים במבט חשדני.

עדי

(לאדם מאד בלחש)

מי זה? מה הוא עושה פה??

 

אדם

(מתעלם מעדי ופונה לסלים בקרירות)

חכה פה, אני אביא לך אותם

 

סלים מתחיל להתקדם לכיוון הבית של אדם.. .

 

סלים
(בחוסר סבלנות)

אני יודע איפה הם, אני אראה לך

 

אדם מתקדם, עוקף את סלים ונעמד מולו, עדי נשארת מאחורה.

אדם

(בתקיפות)

אני אמצא אותם.

סלים עומד בחוץ במבט מושפל.

 

 

 

 

  1. פנים, ביתו של אלי – יום.

יהודית ואחיה, אלי, דתי, חזות רבנית, כבן 37,  יושבים סביב שולחן עם כוס קפה.  הם נמצאים באמצע השיחה.

יהודית
(בכעס)

זה פשוט מטריף אותי!

 

אלי

נו, אבל זה אדם, את יודעת איך הוא.

יהודית

ומה איתי? אדם לא מכיר אותי?

 

אלי

אדם מכיר אותך, אבל הוא מאמין בדברים מסוימים, ואת יודעת את זה.

 

יהודית

איך אתה יכול להתייחס לדבר הזה כל כך בהבנה אחרי מה שעברת?

 

אלי
הפיגוע הזה שינה את חיי בכל מיני דרכים, יהודית.

היית קטנה אז.

 

שתיקה קצרה.

 

אלי

את זוכרת איך יצאתי ממקום הפיגוע?

 

יהודית יושבת בדממה ומסתכלת עליו בחוסר הבנה.

 

אלי

ערבי עבר בכביש והביא אותי למחסום של צה”ל.

 

יהודית נראית מבולבלת.

 

יהודית

זה לא הציל אותך מהצליעה הזאת.

 

אלי:

לפחות אני בחיים.

 

יהודית מתרווחת על הספה באנחת רווחה וחושבת.

 

 

        9א. פנים.  הסלון של אדם ויהודית – יום

אדם נכנס לתוך הבית. סלים עומד בכניסה במבט נרגז ולאחר כמה שניות מתקדם לכיוון הדלת. אדם מוציא טלפון ומתקשר ליהודית. סלים מחכה טיפה בחוץ ואז עושה כמה צעדים לתוך הבית. אדם מסתכל לכיוון סלים, רואה שהוא כבר בפנים.

אדם

(מעוצבן)

טוב, קח אותם.

 

סלים מסתכל על כוס הקפה. אדם אינו מחייך ונראה מנוכר במידת מה. אדם מתרחק מעט מסלים. יהודית לא עונה והוא עובר לווצאפ ומקליט לה הודעה.

 

אדם

(מקליט בווצאפ בדאגה)

יהודית איפה את? למה את לא עונה? תגידי לי שאת בסדר.

 

סלים מקשיב, ולוקח את המפתחות מהשולחן.

 

סלים
(בטון קריר)

תודה, ביי.

 

אדם מסתכל עליו ולא מגיב. סלים מסתובב ויוצא מהבית. אדם מתקשר שוב ליהודית, והפעם הוא שומע “הלקוח אינו זמין, אנא התקשרו מאוחר יותר”. הוא נראה מודאג.

 

  1. חוץ. שער הישוב – יום

סלים מגיע לשער היישוב לאחר שעזב את ביתו של אדם. באותו רגע, יהודית נכנסת דרך השער. היא עוצרת כדי שיפתחו לה את השער. סלים עומד על המדרכה לידה והיא רואה אותו.

 

יהודית
(מחייכת אליו)
וואו, נשארת אצלנו הרבה זמן!

 

סלים

(ממלמל)

יצאתי מזמן. רק שכחתי את המפתחות שלי אצלכם
וחזרתי לקחת אותם.

 

השומר מסתכל עליהם מדברים ביניהם.

 

השומר
(בתמיהה)
אתם מכירים?

 

יהודית
כן. הוא… חבר של בעלי.

 

השומר מסתכל על סלים בחשדנות. סלים זז בחוסר נוחות.

 

סלים
(ממלמל ליהודית)

אדם מחפש אותך.

 

יהודית

כן, ראיתי שהוא ניסה להתקשר…

 

סלים

הוא דואג…

 

יהודית

(בתמיהה)

למה?

 

שומר

היה פיגוע.

יהודית

(בדאגה והפתעה)

מתי??

 

יהודית מוציאה את הטלפון ורואה שאין לה בטריה

 

יהודית

אין לי בטריה.
(לסלים)
יש לך טלפון?

 

סלים נעצר לרגע ונראה מהסס. לאחר כמה שניות הוא מוציא את הפלאפון ומביאה ליהודית דרך החלון. יהודית לוקחת את הטלפון מסלים. היא מחייכת אליו באופן אנושי.

 

יהודית
(נבוכה)
תודה.

 


9ב. הסלון של אדם ויהודית – יום

אדם שוכב על הספה ושומע את הטלפון שלו מצלצל על השולחן לידו. על הצג כתוב “סלים”. הוא מתבונן בצג ונאנח. הוא ממשיך להתבונן בטלפון בזמן שהוא מצלצל כאילו מתלבט אם לענות. הטלפון מצלצל מספר רב של צלצולים מבלי שהוא יענה.  בסוף הוא מרים את ידו ומנתק את הטלפון.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *