שואה וחרפה

לאחר שעברתי מסע משמעותי לפולין, הוסבה תשומת ליבי לפער עצום הקיים בין הנצחת זיכרון השואה בצורה הממלכתית במדינה, לבין המצב הנוכחי של הניצולים הבודדים אשר עדיין חיים בה ומצבם בכי רע. מתוך הכרה עמוקה בצורך לזכור את השואה ובצורך להעלאת המודעות לפער, יצרתי את הפרויקט שלי. בפרויקט מוצגים רישומים של ניצולי שואה שפגשתי, המוצבים מעבר למסך שקוף עליו מוקרן הטקס הממלכתי של יום השואה ועקב כך זהותם מטשטשת. מטרתי הייתה להציב את הניצולים במרכז הטקס, לעורר אותנו להכיר בהם ולשים אותם במרכז חיינו ודאגתנו. כולי תקווה כי נזכור ולא נשכח – לא את הזוועות של אז, ולא את השורדים היום.