הריקוד משמש עבורי דרך חיים, מקום שבו שקט ורעש משתלבים יחד, מקום שבו רוגע וכעס מתאחדים ויוצרים שלווה. הריקוד מלווה אותי מגיל צעיר בכל תחומי החיים, והזיכרונות מהסטודיו חרוטים בי היטב. זיכרונות של רגעים יפים, נקודת אור בעיצומו של יום מתיש, זיכרונות של שמחה, הבעה עצמית והצלחה.
האמן אדגר דגה היווה לי מקור השראה לעבודתי. דגה צייר רקדניות מאחורי הקלעים, והציג את הצד הפחות ‘יפה’ של עולם המחול. בעיניי ובעבורי, החוויה היא אחרת. הסטודיו מחייה אותי, נותן לי תחושה של מקום בטוח, חם ואוהב. לכן בחרתי להעניק לאחת מהתמונות של דגה חיים חדשים. חיים מלאי צבע, חיים של תנועה, של שמחה, ובעיקר של מקום חם ומכיל שבו הכל אפשרי.