נעליים אדומות (עלילתי)

ישיבת חמ”ד קריית חינוך, בית שמש

בימוי, צילום ועריכה :משה מאיר גבאי, קידנו טגה, נהוראי בוטה, אושרי פרץ

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

זהות דתית

עולם הישיבה

 

ניתוח תוכן

זהות דתית:  שלושה עולמות מוצגים בסרט. עולם החברים במושב, עולם הישיבה ועולמו של הגיבור שנע בין העולמות. עולם החברים במושב מוצג כעולם של משחקי-מחשב בטלפונים, חוסר מעש וללא שיח, אך גם בעולם הישיבה אין שיח והגיבור בודד. העיסוק בישיבה נע בין לימוד תורה המוצגת על-ידי הרב בתוקפנות, ועל-ידי החברים שמלגלגים על לבושו ואורח חייו. הגיבור נע בין עולמות אלו כאשר בסופו של דבר בוחר בעולם דתי שיש בו מוסיקה, טבע ומורה דרך הקשוב אליו. הסרט מדגיש את החיפוש ואת רצונו של הגיבור להיות חלק מעולמה של תורה אולם הסרט מדגיש כי במתח שבין “בין אדם לחברו” ו”בין אדם למקום”, האנשים המייצגים את הדת נכשלים למעשה, בשניהם. זו אינה דרכה של תורה.

עולם הישיבה: בישיבה כולם נראים אחידים, בלבוש ובעיקר בנעליים השחורות. אין צבע בישיבה ואין התייחסות אישית לאדם הבא מבחוץ ורוצה להיות חלק והוא נדחה על ידיהם – גם על ידי הרב וגם על ידי התלמידים בישיבה. הישיבה מוצגת דרך איסורים – לא לטלפונים, לא לנעליים שונות ולא למי שנראה קצת אחר. תלמידי הישיבה מתגלים בקלונם וכל תורתם אינה מסייעת להם במצוות ש”בין אדם לחברו” והם מוכנים שהגיבור יסולק וישלם מחיר ורק לא להודות שהם פשעו.

המבע הקולנועי: הסיפור מתואר מתוך עולמו הפנימי של הגיבור שמיוצג על-ידי קול פנימי. דרך ה VOICE-OVER הגיבור משתף את הצופה בחיפושו אחרי אלוקים ומשמעות הקיום. הוא קורא לסיוע אך סביבתו אינה מספקת לו סיוע זה. ההורים הלא-דתיים אינם שותפים למסע ואינם מבינים, הישיבה רק מרחיקה אותו מדרך זו והוא מבין כי עליו להמשיך ולחפש.

מהות החיפוש באה לידי ביטוי גם באופן הצילום. המצלמה משוטטת יחד איתו במרחבי המושב העזובים והמלאים קוצים, בישיבה האפורה ובטבע המשחרר. בעוד תלמידי הישיבה מצולמים בתוך מסגרות וחבריו במושב נטועים על הספסלים, הוא בתנועה לאורך הסרט.

דימוי הנעליים: הנעליים מייצגות הליכה וטביעת רגל ייחודית לאדם. הבחירה בנעליים אדומות באה כדי לבדל אותו משאר התלמידים שאין בהם ייחודיות וכדי לסמן שהוא בא ממקום אחר שיש לו קודים שונים. בסצנת חיפוש הנעליים הוא מבין שאלו נעליו ואינו משליך אותן, אלא את המקום שבז לו ויוצא לשוטט במרחבים חדשים.

שאלות מנחות:

  1. איזו תורה מציג הבחור הברסלבר ומדוע דרך זו תופסת את הגיבור בסופו של דבר?
  2. “עלבונה של תורה” צועק הרב בסרט. מהי עמדת הסרט לדעתכם לשאלה זו?
  3. האם נתקלתם בשיפוטיות אישית בתוך העולם החינוכי שלכם וכיצד זה השפיע עליכם?
  4. אילו אתם הייתם חבריו/רבניו של הבחור, כיצד הייתם נוהגים?
  5. הגיבור בוחר בישיבה חרדית. מדוע לדעתך בחרו היוצרים למקם את הסיפור דווקא בישיבה כזו?

 

 

דילוג לתוכן