משלוש יוצאת אני (עלילתי)

אולפנת צביה אשקלון

בימוי, צילום ועריכה :אביטל דואניאס, ליאל מהרט, מרים אגדי

 

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

הטרדה מינית

תקשורת בתוך המשפחה

ניתוח תוכן

הטרדה מינית: את סיום הסרט מלוות כתוביות המספרות כי אחת מכל שלוש נשים נפגעת מינית ורוב המקרים נעשים על ידי קרוב משפחה. יוצרות הסרט מתמודדות באומץ עם סוגיה זו המתרחשת בתוך משפחה דתית אוהבת. הסרט מרמז על כך בעדינות אך די בסגירת הדלת בחדרה של הגיבורה כדי למלא את החלל הלא-מסופר. הגיבורה היא נערה מתבגרת הסובלת מההטרדות של דודה, אך מתוך המשחק בבובות, שמשקות אחיותיה הקטנות, מבין הצופה כי גם אליהן שולח הדוד את ידיו. למרות שהן צעירות ותמימות, הן מזהות את מי שמעולל להן רע. חווית ההטרדה מתעצמת אצל הצופה בידיעה כי גם הקטנות נפגעות ואלמלא סיפרה הגיבורה, ספק אם המעשים היו נעצרים. הגיבורה נוטלת יוזמה ומספרת, בהתחלה לעצמה, אל מול המראה ולאחר מכן להורים. ההורים בתגובה נועלים את הדלת, אך גם הם עצמם מתקשים לעמוד מול התוקף. אמנם יש בנעילת הדלת אקט סמלי, אך מבחינת תפקידו של הסרט בהצפת הנושא, כדאי היה שההורים יתעמתו איתו ואף יתלוננו למשטרה.

תקשורת בתוך המשפחה: ניכר על פי הסרט כי זו משפחה חמה ואוהבת. האֵם מבחינה במה שעובר על הבת ויש ביניהן תקשורת. ייתכן כי עוגן זה גם מאפשר בסופו של דבר לגיבורה לבוא לספר להם. זהו מעשה קשה ואמיץ מאין כמוהו ואכן, תגובתה של האם היא לומר לבתה שהיא גיבורה. הדרך אל הריפוי והתיקון מתחילה בדיבור פנימי של הגיבורה אל מול הראי והאומץ להוציא את הכאב מהפנים אל החוץ, ומתוך כך שיחתה עם ההורים. גם הבנות הקטנות מציפות את הקושי שלהן דרך שיחה עם הבובות, שמסייעת להן להבין שיש כאן בעיה.

שפה קולנועית: בתחילת הסרט מוצגות תמונות עולם תמימות המלוות במוסיקה נוגעת ללב. תמונות אלו מציגות את שלוש האחיות ברגעים של חיבור. אולם שם הסרט המופיע על תמונות אלו, הוא “משלש יוצאת אני” – זהו שם של משחק ילדות תמים, אך גם מרמז על שלוש ילדות/נערות שמישהי מהן הופכת לקרבן ולא ברור מי זו תהיה הפעם, משום שהמשחק מצביע על אקראיות. כך גם התוקף בוחר כנראה בכל פעם בת אחרת, אך שלושתן לכודות באותו מעגל נוראי.

האמנות כמסייעת: הגיבורה עוסקת בציור וניתן לראות כיצד הקווים והצבעים הגועשים נצבעים בשחור. האמנות עבורה היא גם תרפיה אך גם מייצגת את מה שמתחולל בתוכה.

שאלות מנחות:

  1. כיצד לדעתך ניתן לבנות תקשורת בתוך המשפחה שתהיה עוגן גם בזמן משבר?
  2. מה לדעתך הוביל את הגיבורה לשתף במצוקותיה? מדוע דווקא בנקודה זו?
  3. בני נוער מוקפים באנשי מקצוע רבים היכולים לסייע. כיצד לדעתך ניתן ליצור את אותו הגשר ולגיטימיות לספר כדי שיוכלו לפתוח בפניהם את ליבם?