מעוף הנפש/ צפורה פרל

בפרויקט בחרתי לצלם תמונות של ציפורים ואנשים מתפללים. בחרתי לצלם את זה כי  החיבור של הטבע יחד עם המתפללים נראה לי קסום ומיוחד.
הציפורים מסמלות בעיניי את החיבור בין שמיים וארץ, חיבור שאני רואה אותו גם בתמונות האנשים שמתפללים בטבע, חיבור של חול וקודש.
התפילה נתפסת בעיניי כמצב בו לאדם יש כנפיים- בתפילה האדם יותר מחובר לרוח שבו.
לעם ישראל יש תפקיד מיוחד של חיבור עולם הקודש עם עולם החול, שזירת הקודש בחול ההופכת כל מעשה לדבר בעל משמעות.
הפרויקט חידד לי את ההבנה שהתפילה “מי יתן לי אבר כיונה” מסמלת רצון שיהיה לנפש שלי מעוף ודרור בו היא תוכל ליצור, להתחבר ולגלות מקומות חדשים בה, ומתוך כך להתחבר יותר לקב”ה ולעולם המופלא שהוא ברא.