לפתח הר געש (עלילתי)

אולפנת חמ”ד אור תורה אוריה, גוש עציון

בימוי: איילת השחר פורת הפקה: ענבל נתנאל צילום: אור בובלי עריכה: שקד עמיחי

 

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

משפחה ושורשים

התמודדות בשעת משבר

ניתוח תוכן

משפחה: הסרט מספר על התמודדות של משפחה בשני מישורים: האח, אריק, שהתנתק לפני שנים מגיע לביקור פתע, ואזעקות הטילים. אם המשפחה ושתי בנותיה נאלצות לספוג את כניסת האח ברגל גסה אל תוך הבית מבלי שהוא מתרץ את הניתוק או את החזרה. אריק מרגיש בבית כבתוך ביתו וככל שחוצפתו גדלה כך גם הלחץ מהמצב הביטחוני. גישתו ביקורתית כלפי הבחירה לגור במקום ואילו אחותו חושקת שיניים ומארחת אותו ביד רחבה.

הסרט מסמן את המשפחה כמקום הבטוח שממנו אפשר לצאת ואף להתרחק, אך זהו הבית הבטוח שאליו גם אפשר לחזור. אחותו משמשת לו מעין “אם” (שנפטרה) וביתה הופך להיות העוגן בעבורו. מתוך שכך, הוא עובר תהליך ומתחיל לראות את המציאות מנקודת מבטן של בנות המשפחה, והוא פותח את לבו אליהן ומשתנה. מאורח חצוף ולא קרוא, הוא מסייע ברגעי המשבר.

התמודדות בשעת משבר: הסרט מציג את המציאות בישובי עוטף עזה. אזעקות וסכנת הטילים הם מנת חלקם של תושבי האזור שנאלצים להתמודד עם המתח הזה בתוך המציאות השגרתית. המשפחה בחרה לגור במקום כזה, מבחינתה זהו הבית, למרות הסכנות. נדמה כי נקודת המבט הזו מסייעת ביצירת חוסן.

האח המקועקע, שמגיע מ”מקום בטוח” כביכול, ניו יורק, אינו מבין את הטראומות הנוצרות בתוך חיים כאלו ומשתמש במצוקה על מנת לקדם את עצמו. אולם בסופו של דבר, החיים בארה”ב לא יצרו עבורו רשת ביטחון והוא נפלט משם, אל עבר המקום הבטוח עבורו, גם אם יש טילים – בית משפחתו.

שפה קולנועית:

הסיפור החסידי: על פי הצהרת היוצרים הסרט נוצר בהשראת הסיפור החסידי, אולם הם בחרו לשנות אותו. השימוש בסיפור חסידי קצר מאפשר להחיל את הרעיונות והמסרים אל תוך מציאות עכשווית וכך עשו היוצרים שהעבירו את הסיפור מהחוזה מלובלין, אל משפחה ישראלית בדרום בתוך מציאות עכשווית.

מצלמה: אריק הוא אמן ומשתמש במצלמה כדי לתעד את המציאות. אולם נראה כי המצלמה משמשת לו חרך דרכו הוא מציץ אל המציאות ולא מאפשר לעצמו להיות מעורב בה. היא מותירה אותו מתבונן מבחוץ ולכן אחותו כועסת עליו, היא מרגישה מנוצלת. אולם כאשר הם מתפייסים היא מגלה כי התמונות מאפשרות גם לה להתבונן במציאות, ואולי עבורה המרחק יכול לאפשר התמודדות עם רגעי הלחץ.

לוקיישנים: הסרט רווי בלוקיישנים שהם מקומות מחסה. מקלטי הבטון המפוזרים ברחבי האיזור והמקלט המשפחתי שהוא חדר מעוצב ומזמין. אמנם הסרט עוסק במציאות שבה נדרשים מקומות מחסה, אולם בהקשר הרעיוני הסרט מצביע על חיפוש בית ומקום בו יכול האדם להרגיש בטוח.

שאלות מנחות:

  1. מה ההבדל בין הסיפור החסידי הנמצא בלינק זה https://www.zusha.org.il/subject/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D/

ובין הסרט? מדוע לדעתך?

  1. מדוע לדעתך אריק מפספס בכל פעם את יום האזכרה של אמו?
  2. הספור הוא גם אלגוריה להתנהגות שלנו כעם בעת משבר- כיצד זה בא לידי ביטוי כאן?
  3. כיצד היית נוהג/ת במקום אחותו של אריק האם גם בקבלת פנים כזו?
  4. הסרט מציג את המשפחה כערך ויסוד ממנו נבנה עם- כיצד זה בה לידי ביטוי בסיפור?