לך שלום (עלילתי)

תיכון הימלפרב, תשס”א 2011

בימוי, צילום ועריכה :שחר אהרוני, ישי מאיר, יותם בוקר.

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

גירושין במשפחה דתית

תפקיד הקהילה

ניתוח תוכן

גירושין במשפחה הדתית: נושא זה צף בשנים האחרונות בלא מעט סרטי תלמידים ומאפשר את השיח אודות השינוי במבנה המשפחה הדתית. מעבר למשבר שבפירוק הבית באופן כללי, מתווסף כאן גם ההקשר הדתי שתוחם ומגדיר תפקידים השמורים בדרך כלל אב או לאם כגון ברכת כהנים או הדלקת נרות. הסרט מברר כיצד מתמודדים הילדים עם שינוי התפקידים הללו מתוך ערערו המסגרת הבטוחה שצמחו לתוכה.

תפקיד הקהילה: הסרט מרמז על כוחה של הקהילה כתומכת ומודעת לקשיי הפרט ואף מציעה פתרון אך לא בהכרח מתאים. ועדיין לכל משפחה יש את התמודדותה בתוך המסגרת הפרטית שלה.

שם הסרט: שם הסרט לקוח מתוך ברכת כהנים ומסמל את מצב הילדים במשפחה כאשר אביהם נעדר מתפקידו כמסוכך, אך פסוק זה גם מרמז על ברכת שלום מתוך משבר אישי ומשפחתי.

הגיבורים: איתמר ויעל הם שני ילדים שצריכים להתמודד עם גירושי הוריהם ועזיבת אביהם את הבית. הם ילדים טובים שאינם מורדים במצב שנוצר, הם מופנמים אך כואבים את המשבר ומנסים להתמודד בתוכו. איתמר לא משתף את חברו במה שהתרחש אך מרגיש מספיק בטוח כדי לבלות עם משפחתו של החבר בליל שבת. מתוך בגרותו הוא מרגיש את החסר שחשות אמו ואחותו וגם את חוסר השייכות שלו למשפחת חברו ובוחר לשוב הביתה ולהפוך בן אחראי שבמידה מסוימת ממלא את מקום אביו.

יעל הצעירה יותר, נאחזת בהורה שנשאר איתה. באמה אך מנסה גם לשמר את מעשי אביה באמצעות אחיה.  מתוך תמימותה היא מבקשת שאיתמר יעטוף אותה בטלית, ואכן הוא הופך למשענת עבורה, מעין “דמות אב”.

המבע הקולנועי

נקודת מבט: הסרט מסופר מתוך נקודת המבט של שני הילדים, כיצד הם חווים משבר זה. ומתוך נקודת מבטם מצולמות הסצנות  – כך בבית משפחת החבר המלאה בשמחה של שלמות וכך בתחושת ההיעדר בשולחן השבת בביתם.

פסקול: ישנה בחירה ברורה בסרט מתי מוסיקה תלווה את הסצנות ומתי היא נפסקת. כך הפער בין הבית ה”מלא” של החבר מול הבית ה”ריק” של הילדים, אך כאשר גומלת בלבו של איתמר הבחירה לשוב הביתה שבה המוסיקה כמו כן המוזיקה היא וריאציה של שלום עליכם לאורך כל הדרך. סוג של הקדמה לקראת שבת אבל גם פרידה מהאב.

הזמן הקולנועי: הסרט מתרחש במהלך יום שישי עד לכניסת שבת.

זמנים אלו מייצגים ביתר שאת את האווירה בבית הדתי, עם ההכנות הלחוצות לקראת שבת וחלוקת התפקידים שבין בני המשפחה. המעבר מיום ששי הפעיל לשקט של שבת מובע ביתר שאת וכן את החלוקה המסורתית שתפקידי הגבר והאישה הדתית, בבית הכנסת ובבית.

סמלים:  שבת, תפילה, הדלקת נרות, אשת חיל, ברכת הבנים והבנות, ברכת כהנים.

אלו סמלים שמייצגים את מקומם של חיי הדת בתוך המשפחה הדתית אך בהקשר של עזיבת האב את הבית הם מתערערים.

השבת בביתם של הגיבורים נדמית שונה וחסרה, התפילה בנוכחות האב שלמה ואילו ההעדר שלו מכריח את איתמר ליטול אחריות ולקחת את התפקיד ההורי, הדלקת הנרות בשני הבתים, שירת אשת חיל אמורה לייצג חיבור שבין איש לאשתו אך בסרט מדגישה את הפער אך גם את הרצון לשמור על המסגרת בכל מחיר. כך גם ברכת הבנים והבנות הנהוגה לפני הקידוש ומחזקת את העדר האב וברכת כהנים בתחילת הסרט ובסופו.

שאלות מנחות:

  1. מה ההבדל בהתמודדות של איתמר מול התמודדותה של יעל?
  2. מה תפקיד סצנת הפתיחה?
  3. במה תורמים הסמלים הדתיים למשמעות הסרט?
  4. מדוע לדעתכם מופיע האב רק בפס הקול?
  5. מה דעתכם על ההצעה של החבר שאיתמר יאכל אצלו- האם זה נכון? ומדוע?
  6. הטקסים היהודיים בקהילה מבליטים את החריגים לטוב ולמוטב. את האבל, את החתן, ועוד. היכן זה בא לידי ביטוי בסרט ומדוע לדעתך יצרה ההלכה את ההבלטה הזו?

 

סרטי תלמידים נוספים בנושא זה:

בת שבע, אולפנת הללי לאמנויות, גבעת ושינגטון, תש”פ 2020