כשאני ילדה

בעבודתי אני רוצה לתת מקום לילדה שבי. אני רוצה לבטא את הצורך שלי להיות מוגנת ועטופה. בתקופת הקורונה הייתי בבית באופן תדיר יום-יום והתבוננתי במתרחש במשפחה. צפיתי בכל האחים הקטנים שלי, במערכות היחסים שיש בבית ואיזה יחס כל אחד מקבל. אחותי הקטנה בת השנתיים שיקפה לי את הצורך שלי להיות ילדה. זה בא לידי ביטוי במיוחד לפני השינה, כשאחותי עייפה היא בוכה והכל קשה לה באותו רגע. ברגעים אלה אימא שלי יושבת לידה, שרה לה ומלטפת אותה ופשוט נמצאת איתה עד שהיא נרדמת. זה עומק תחושת הנעימות מבחינתי. בעבודתי ביקשתי ליצור את מרחב המוגנות הזה שהייתי רוצה ליצור לעצמי, ולבטא את הפער בין היותי כבר גדולה ובוגרת לבין הרצון שלי עדיין להישאר ילדה.