כל משבריך (עלילתי), תשס”ח אולפנת להבה קדומים

בימוי, צילום, הפקה ועריכה: מוריה עראמי, תמר מייטליס, קיילה אספיר

 

 קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

ניצולי שואה

קשר ביןדורי

ניתוח תוכן

ניצולי שואה: הסרט מתאר שתי נקודות מבט ביחס אל החוויות שעברו ניצולי השואה. האם, ככל הנראה גדלה עם סיפורי הקשיים של אמה ולכן רוצה למנוע זאת מילדיה ואילו נעמה, הבת שואלת ומתעניינת. נראה כי אלמלא הסבתא היתה באה לגור בביתם, הנכדים לא היו נחשפים לקשיים שלה. היא מאופיינת בחלק גדול מהסרט כמישהי שהיא עול על המשפחה: בתה לא מעוניינת בה, היא לוקחת לנכדה את המיטה שלה, אוכלת מהר מאד ומפחידה את הילדים הקטנים. אולם הסרט מאפשר לצופה, דרך הנכדה, להבין את נקודת המבט של הסבתא ואת הטראומה שהיא חוותה, טראומה כל כך קשה שלא התאוששה ממנה לעולם. דרך הנכדה, הסבתא כבר לא רקניצולת שואה“, אלא מישהי שהיתה לה אחות והן היו חברותדבר שמסמן חיים שלמים קודם לכן. 

קשר ביןדורי: הסרט מתאר שלושה דורות: סבתאאםנכדה. בין הסבתא לאם יש קשר פיזי של דאגה טכנית ואין חיבור אישי. כך גם בין הנכדה לסבתה, הנכדה רואה בה נטל כשהיא תופסת לה את החדר, אבל בגלל המרחק שבין הדורות ובעקבות שיעור התיאטרון, הנכדה לומדת לראות את סבתה באור אחר ומאפשרת לקשר להתפתח ולחוש חמלה. אותה חמלה מסייעת לה מול סבתה וגורמת לה להישאר איתם בבית במקום לכת לבית אבות. 

הדור הצעיר בסרט, הנכדים, לא מכירים את סיפור ילדותה של סבתם, מה שמרחיק אותם ממנה. אך ברגע שנפתחת הסקרנות, נבנה הגשר מחדש. 

שפה קולנועית: 

התיאטרון: גיבורת הסרט עוברת שינוי דרך מגמת התיאטרון שבה היא לומדת. כשהיא צריכה לכתוב מונולוג, היא מתחברת אליו רק כאשר היא מביאה חומרים מחייה אל תוך המילים, אז מתרחשת ההתרגשות. תפקיד האמנות, ובכללו התיאטרון, לתת ביטוי לעולם פנימי ולהתמודדויות שונות בחיים. גיבורת הסרט מצליחה לבטא את רגשותיה על האובדן של סבתה, באמצעות המונולוג. לכאורה המונולוג עוסק בילד שאבד בלונה פארק, אך היא משלימה את חוויית האובדן והבדידות דרך סבתה, וכך יוצא מונולוג מרגש וכך גם נפתח ליבה להבין את מה שעוברת הסבתא. 

צילום: יש בסרט לא מעט זוויות צילום דרך מסגרות: דרך חלון המטבח, דרך דלת החדר, דרך המראההמסגרות מייצגות עולם תחום שהכניסה אליו היא מוגבלת, וכך גם היחס אל הסבתא מצד כולם, אך לאט המסגרת נפרצת וכאשר הסבתא חווה סיוטים בלילה, נכדתה נכנסת אליה ומחבקת אותה. 

שמות: שמה של אחות הסבתא הוא גיטל שפירושו ביידיש: טובה. ייתכן שיש בשמה רמז לכך שכאשר ציפורה היתה חולה במחנה, גיטל סיכנה את עצמה ומתוך הקשר לאחותה וטוב ליבה, היא הלכה למצוא לה תרופה. 

שאלות מנחות:

1. על מה מעיד שם הסרט לדעתך?

2. מה השינוי שמתרחש בבית הכנסת? מדוע לדעתך?

3. “והגדת לבנךהוא פסוק הנטוע עמוק בתרבותנו, כך גםדור לדור יביע אומר“. 

  עמדתה של האם היא דווקא לא לספר לילדים הקטנים כדי לחסוך מהם פחדים  

  וחרדות.   מה עמדתך בנוגע לשאלה זו, לאור הפסוקים הנל? 

4. האם בסביבתך חיים ניצולי שואה? עד כמה אתה מכיר את סיפורם?

5. “יד ושםהוא סיפור קצר וידוע של הסופר אהרן מגד, שעוסק ברצון של דור השואה להנחיל לנכדיו את זכרון המשפחה שאבדה ועל סירובם של הנכדים.

הסיפור נמצא בלינק:

https://benyehuda.org/read/9797

מה דעתך על בחירת הדור הצעיר? 

6. אחד השירים הידועים העוסקים במורשת אבות הוא השירשתלתם ניגונים“. לפניכם פעילות מפורטת אודות השיר ועל הרצון לא לשכוח את בית אבא ואמא.

http://www.levladaat.org/lesson/5694