הורי סיפור אהבה (עלילתי), תש”ע

כפר הנוער לבנות “איילת השחר”, רמת הגולן

בימוי, צילום, הפקה ועריכה : עדי שלמה, שירן דחבש, הודיה כלפון, רחלי בוסקילה

 

 

נוער ומבוגרים

נושאים:

גירושין

משפחה

בדיון ומציאות

ניתוח תוכן

גירושין: דנה מתמודדת בשתי חזיתות: האחת, פרידתם של הוריה והשנייה הסתרת הנושא מפני חברותיה וצוות בית הספר. שתי החזיתות דורשות מאמץ רגשי ומושקעות בהן לא מעט אנרגיות, דבר המשפיע על מצב רוחה של דנה ועל לימודיה. גם ההורים מסתירים את האמת מפני ילדיהם, אולי כדי להגן עליהם, אך דנה כנערה מתבגרת חשה בכך. למרות שבתחילה היא חיה בהכחשה שהוריה יחזרו זו לזה, אך בסופו של התהליך היא לומדת לקבל שזו המציאות.

הסרט מתאר את השלבים המורכבים של השלמה עם המצב, אולם אין בסביבתה של הגיבורה מי שיכול לסייע – חברותיה לא יודעות, נערה ממגמת התקשורת משתפת את החוויה שלה, אולם היא זרה עבור דנה ולכן לא מסייעת. המורה לתקשורת ומנהלת בית הספר לא יודעות מה מתרחש בחייה של דנה וזו נקודה חשובה שהסרט מעלה: האנשים שאמורים להיות התומכים והמלמדים להתמודד עם שינויי החיים, לא מעורבים. גם כלפי האם מוטחת האשמה לאורך הסרט שהיא לא משתפת, כך שהמודל שדנה מקבלת הוא זוגיות שלא מצליחה כי אין שיתוף, והיא עצמה לא יודעת כיצד לשתף. בסופו של דבר, המצלמה היא כלי המסייע לפתוח את קשר השתיקה.

בדיון ומציאות: הסרט עוסק בשתי מציאויות: מה המתרחש במציאות ומה שמתרחש על גבי המסך. המורה לתקשורת יוצאת מנקודת הנחה שלכל ההורים יש סיפור אהבה ואינה מעלה על דעתה שיכולה להיות התמודדות אחרת. היא מטילה על התלמידות משימה ‘הוליוודית’ ולא עוצרת לבחון את היחס בין המשימה לחיים. היא מורה המלמדת את התלמידות את ההיבט המקצועי של התחום ולא מבינה לעומק את כוחה של המצלמה לספר סיפורי חיים. מאידך, המצלמה היא זו שמאפשרת לדבר, משום שהיא טריגר חיצוני המחייב עמידה מול העדשה (ומול החיים) ולכן דרכה נאמרים משפטים המסייעים לתהליך ההשלמה.

שפה קולנועית: הסרט נפתח בתמונות ילדות תמימות, ומסתיים בסרט שאמור להיות ‘סיפור אהבה’ אך מקבל תפנית לאהבה שבין הורים לילדיהם. גם התמונות וגם מטלת הסרט מציגים מצג שאולי אינו אמיתי. תמונות הילדות המונצחות הן שמחות ותמימות ומציגות עולם שיש בו אהבה, גם כיוון שייתכן כי הזוגיות הצעירה היתה טובה בתחילת הדרך, וגם משום שרובנו לא נוהגים להנציח את הקושי באלבומים. מטלת הסרט ביקשה להמשיך את אותו הקו של תמונות הילדות האידיליות, אולם דנה משתמשת בסרט כדי לצאת מהתמימות ולספר על החיים עצמם, ובכך היא מאפשרת שיחה שתתפתח (אחרי הכתוביות), שיחה על החיים, זוגיות ומערכות יחסים.

שאלות מנחות:

  1. נסו לשנות את המטלה שנתנה המורה לתקשורת ונסחו מטלה המתאימה יותר להתמודדויות של מורכבות בתוך חיי המשפחה.
  2. עשו ניסוי קטן: בדקו ברשתות החברתיות, כמה תמונות שמחות מעלים חבריכם וכמה לא? מה דעתכם על הפער?
  3. אגדות הילדים הקלאסיות מסתיימות במשפט “והם חיו באושר ועושר עד היום הזה”, כך גם מסתיימים רוב סרטי הקולנוע ההוליוודיים. כיצד ‘סופים’ אלו משפיעים עלינו ועל תפיסת המציאות שלנו?
  4. בשנים האחרונות נכתבו מאמרים רבים והופקו סרטים אודות הפער שבין החיים השמחים כפי שמשתקפים בתמונות לבין המציאות. מיכה גודמן טוען (גם בספרו “מהפכת הקשב”) כי בשנה שבא יצאו הסמארטפונים חלה עלייה במשברים הנפשיים בעולם. מה דעתך על עובדה זו?

להעשרה צפו בהרצאתו “האם הרשתות החברתיות גורמות לדיכאון?”

https://www.youtube.com/watch?v=IYjRtPRnzj4

 

  1. להרחבה – הסרט “מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית” (נטפליקס) מתאר את החוויה המודרנית של המציאות מול ייצוג רומנטי שלה על המסך.