לפני כמה שנים התחלתי לאסוף פקקי שעם. זה התחיל בתור אוסף קטן, צבר תאוצה והפך להיות סוג של פרויקט. אני אוהבת את הצורה והחומר של השעם, יש בו משהו שמצד אחד הוא שלם אך מצד שני עשוי מהרבה חתיכות זעירות שיחד יוצרות את מה שהוא. בחיים שלנו יש הרבה פעמים נטייה לזלזל במה שלא נראה לנו מספיק חשוב. באופיו הפקק הוא די שולי, סך הכול הסוגר של בקבוק היין, חפץ שאף אחד לא ביקש וגם בדרך כלל לא צריך. הכוח של היצירה נובע בעיניי מהחיבור של הפקקים יחד ומהעצמה של כל אחד מהם לבד.
תפריט
