בתוך עצמי (עלילתי)

אולפנת עפרה

בימוי, צילום, הפקה ועריכה: אילה שווימר, רחל כהן, שירה הלוי, תהילה חג’ג’

קהל יעד:

נוער ומבוגרים

נושאים:

התמודדות נפשית

חברות

אחרות

ניתוח תוכן

התמודדות נפשית: הסרט מצליח לפתוח צוהר אל עולמם של מתמודדי הנפש והתמודדותם עם אתגרי החיים. לתמר יש חברה דמיונית המשפיעה עליה כל הזמן וגורמת לה להתכנס בתוך עצמה ולא להיות אחראית על מעשיה. דמות זו מבודדת אותה מהעולם החיצון ולעתים אף משמשת לה כהגנה. במקרים רבים טיפול תרופתי ונפשי מסייעים למתמודדים לחיות חיי שגרה. הסרט מצליח לשקף עד כמה המאבק בדמות הדמיונית הוא קשה וכי הגיבורה אינה “שונה” אלא התמודדותה היא פנימית. הסרט אינו מתמקד בהתנהגות החברה שסביבה, אולם פעמים רבות החברה אינה מבינה זאת ומקשה על המתמודדים. תמר בוחרת שלא לקחת את הכדורים בגלל המחיר הנפשי והפיזי הנלווה אליהם ומוצאת סיוע בדמות חברה אופטימית נצחית שמסייעת לה להתגבר על פחדיה. אולם אין לדעת מהו המחיר של הויתור על הכדורים.

חברות: על פי הסרט חברות ואופטימיות הרואה את האדם, מסייעת להיחלץ ממשברים. ואכן חברתה החדשה של תמר מצליחה להוציא אותה החוצה ולהתחיל לחוות את החיים. אולם ניתן היה לחשוב כי גם היא חברה דמיונית, אלמלא האם הכירה אותה, משום שהחברה היא אופטימיסטית נצחית ואף סוחבת את הגיבורה לים המלח וגורמת לתמר להסתיר זאת מאמה. האם הנסיעה לים המלח מבשרת על טוב או על סכנה? אין לדעת, אולם ציוריה של תמר עדיין משקפים עולם שחור. כך הסרט מציב את תפקידה החשוב של החברות אולם משאיר שאלה פתוחה בנוגע לשינוי הנפשי המתרחש אצל תמר: האם החברות עשויה לפתור את הכל או שתמר עדיין זקוקה לכדורים?

שפה קולנועית: דרך הקולנוע חשים הצופים מהי נוכחותה של דמות דמיונית שתקועה אצל הגיבורה ואינה משתחררת ממנה. הסרט אינו מסביר זאת אלא מקלף אט אט את הגילוי שמדובר בחברה דמיונית ולא בחברה ממשית. כאשר חברה ממשית נכנסת אל חייה של הגיבורה, היא מלאה בצבעוניות שבאה לידי ביטוי דרך הבלונים.

שאלות מנחות:

  1. המונח “שיגעון” קיים בתרבות כבר אלפי שנים ויצירות רבות נכתבו אודותיו. כיום הוא מוכר כאבחנה שטחית שאינה משקפת את ההתמודדות האמיתית של מתמודדי הנפש. הסיפור “הינדיק” לרבי נחמן מברסלב מציע פיתרון דומה לזה הנמצא בסרט.

“בן המלך השתגע ודימה לחשוב שהוא “אִינְדיק” – תרנגול הודו. ישב בן המלך עירום מתחת לשולחן ואסף בפיו חתיכות לחם ועצמות, כמו אינדיק. הרופאים התייאשו מניסיונותיהם לרפאו, והמלך היה שרוי בצער גדול. לבסוף בא חכם אחד ואמר: “אני מקבל על עצמי לרפאו.”
פשט החכם את בגדיו ונכנס גם הוא מתחת לשולחן, התיישב ליד בן המלך, ואסף גם הוא בפיו חתיכות לחם ועצמות. שאל אותו בן המלך: “מי אתה, ומה אתה עושה פה?” ענה לו: “ומה אתה עושה פה?”
“אני אינדיק,” אמר בן המלך. “גם אני אינדיק,” אמר החכם.
כך ישבו שניהם יחד זמן מה עד שהתרגלו זה לזה. אז רמז החכם, והשליכו אליהם כותנות. אמר החכם לבן המלך: “אתה חושב שאינדיק אינו יכול ללבוש כותונת? אפשר ללבוש כותונת ואף על פי כן להיות אינדיק!” לבשו שניהם את הכותנות.
אחרי זמן מה רמז החכם רמז נוסף, והשליכו אליהם מכנסיים. ושוב אמר החכם: “אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות אינדיק?” ולבשו את המכנסיים. וכך עשה החכם עם כל שאר הבגדים.
אחר כך רמז החכם, והשליכו אליהם מן השולחן מאכלי אדם. אמר החכם לבן המלך: “אתה חושב שאם אדם אוכל מאכלים טובים, אין הוא יכול להיות אינדיק? יכול אדם לאכול ובכל זאת להיות אינדיק!” ואכלו.
אחר כך אמר החכם לבן המלך: “אתה חושב שאינדיק חייב להיות מתחת לשולחן? – יכול הוא לשבת ליד השולחן ועדיין יהיה אינדיק.” וכך עשה החכם עד שריפא את בן המלך לגמרי”.

מהו לדעתך הקשר בין הסיפור לבין הסרט?

(עוד על הסיפור “מעשה בבן מלך שנפל לשגעון” באתר “זושא”

https://www.zusha.org.il/story/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A7/ )

  1. סכיזופרניה לעתים מתפרצת בגיל ההתבגרות. כיצד אתה רואה את תפקידה של החברה בסיוע למתמודדי נפש בגיל הזה?