מיקום: בית האחים חסיד, עמק רפאים 45  ירושלים

מדריכה ארצית לאמנות בחמ”ד

רכזת המסלול להכשרת מורי אמנות במכללת “תלפיות”  חולון

 

התערוכה הארצית ה-12 של מגמות האמנות בחמ”ד מפתיעה בעוצמתה.

התערוכה היא פרי יוזמה של רויטל שטרן, המפקחת על תחום האמנויות בחמ”ד.

אחרי שנים בהם חווה החמ”ד בתחום האמנות לבגרות ,חבלי לידה מורכבים של

תכנים העומדים בסטנדרטים ההלכתיים, מבליחה במובילי השינוי  ההארה ,

שהנה-  זה כבר פה וזה זורם בטבעיות אצל הנוער הדתי שוחר האמנות.

נראה שאפילו משמעות השיח הזה לא מובנת לנוער הדתי כי הם לכאורה נולדו לתוך

זה.   מוריהם הינם הדור שהתמודד עם סוגיה מורכבת זו והחליט לקפוץ מתוך

תעוזה למים הצוננים של שדה האמנות הכללית.

ההארה הזו באה מתוך מפגש עם חומרי היצירה שהגיעו לתערוכה, איכותה ותכניה.

יצירות המשקפות שאיפות לעתיד, שבדור הקודם אפילו לא העזו לחלום עליהם

כמו: החלום להיות רקדנית או השאיפה להיות רופאה נשלחו לתערוכה והתקבלו

בחיבוק. גם בגלל הקונספט וגם בגלל הרמה הביצועית.

יצירות המבטאות ביטוי נועז להנכחת כאב וחשיפתו בפני הצופה, תוך כדי שימוש

בדמותו האישית של היוצר או קרוביו כבסיס ליצירה, מהדהדות בחלל התערוכה.

רגישות מרבית למצוקת הזולת , לחריג, לזקנה ולסבל פיזי ונפשי, באים לידי ביטוי

במספר לא מבוטל של יצירות. האמירה החברתית ,בעצם העיסוק בנושאים אילו-

ברורה.

מעל כל אלה ישנה התמודדות חזותית עם המצוקה הביטחונית אותה אנו חווים

בשנתיים האחרונות. המציאות הישראלית כבר שנים ארוכות ספוגה בטרגדיות

הנובעות מעצם הנוכחות היהודית בארץ ישראל, אשר לא נוחה לפלסטינים

המתגוררים פה אף הם. פיגועי ההתאבדות והחבלות במרחב הציבורי והפרטי,

נוגעים לכלל החברה באשר היא, אך ביתר עוצמה פגעו בצבור המתגורר בבנימין

,ביהודה ובשומרון. הנוער חווה בגבורה ובדממה ,לעיתים, את הנורא מכל.

שתי בוגרות מוכשרות ביטאו בדייקנות נוקבת את התחושות הללו, גם מבחינה

קונספטואלית, ובהחלט גם מבחינה טכנית. ביצירתן ישנה התייחסות לפרטי

ולכללי. האחת נוצרה מתוך חוויה אישית מצמררת של חדירת מחבל לביתה, ואילו

השניה מבטאת את התחושה האישית הקשה לנוכח ההתמודדות של הצבא עם

פיגועי דריסה והפיגועים בכלל.

היעדר יצירות של בנים בולטת בתערוכה, שכן יש מעט מדי מגמות פעילות בישיבות

ובתיכוני בנים של החמ”ד. זו שאלה שצריך לרדת לשרשי מהותה. בתערוכה

הנוכחית הוצגו יצירות של הדר גולדין הי”ד, שהיה יוצר מוכשר. הדר התחנך בבתי

חינוך של החמ”ד , אך את הכשרתו האמנותית קבל במסגרות חיצוניות. הוריו

רוצים להנציח את זכרו במיזם שיעודד יצירה אמנותית גם בקרב בני המגזר.

התערוכה ממוקמת בבית האחים חסיד בירושלים. הקירות שאינם מלוטשים,

והאותנטיות של המבנה תורמים אף הם להרגשה של ישירות ובלתי אמצעיות .

ליאורה לוי- אוצרת התערוכה מיקמה את היצירות של כ-70 המשתתפים על פי

הקשרים ובכך יצרה איזשהו סדר והגיון בתוך ההצפה הגדולה של הנושאים

והטכניקות. התערוכה משדרת תחושת טוהר וכנות, המלמדת על מקורות הנביעה

של ההשראה האמנותית של הדור הצעיר.