״ברוכים הבאים לעולמי. היכנסו בדממה, שלא תעירו חלומות רדומים. ובבקשה, היזהרו שלא למעוד, בכל זאת, נורא לא יציב פה״.
(אסף אלקיים)
ביצירה שלי אני מתארת תחושות של ריקנות ואדישות שנמצאות בי הרבה. אני נוטה לשאול את עצמי מה הגיע איתי לעולם ומה לקוח מאחרים, הרי כולם הם הכול אך גם כלום גמור.
כולנו נפגשים עם הפחד שמה שיש בנו לא מספיק, עם חוסר הביטחון, הזהות המעורפלת.
אני חושבת שבגלל העובדה שכשאנשים רואים אותי הם שופטים אותי ללא היכרות,
הדבר מעצים אצלי את חוסר היכולת להבדיל בין עצמי המקורי לבין הלקוח.