בעבודה שלי ביקשתי ליצור אשליה בקרב הצופה, לדמות מקום שאנשים לא היו אמורים להיות בו בדרך כלל, אם זה שירותי נשים או תאי הלבשה. ציירתי שלוש נשים שמתארגנות מול מראה: האחת מתקנת אודם, השניה עונדת עגיל והשלישית פדרת את לחייה. הצופה בהם למעשה מפריע להם בהתארגנות.
היצירות עצמן מצויירות מול מראה וכך נוצר אפקט כפול: גם הצופה מפריע לכאורה לנשים המצויירות כמתבוננות במראה, וגם הצופה המתבונן ביצירה מהווה גורם מפריע לקומפוזיציה של היצירה בזמן ההתבוננות שלו, כיוון שיש השתקפות שלו במראה.
הציורים הללו מעלים שאלות גם על דימוי עצמי- שאלות שהאדם שואל את עצמו מול מראה, המחשבות הפנימיות כמשקפות מראה חיצוני ולהיפך. הם גם מעלים נושא של
צורך שלנו כבני אדם להתאפר, להתייפות, להתקשט.