הַזְּמַן הוּא צֵל עוֹבֵר

כשהתחלתי לעבוד על פרויקט הגמר שלי, ידעתי שארצה לעסוק ולהשתמש בצילום.

ליום הולדתי האחרון קיבלתי מצלמה מקצועית.

לאחר לבטים, רעיונות וניסיונות רבים בצילום הגעתי פתאום להבנה, שבעצם הדבר שהכי קרוב אליי וסובב אותי רוב חיי, הוא המשפחה שלי.

רציתי שעצם הצילום של בני המשפחה יקרב בנינו ויהווה כמן תיעוד מקיף או אפילו משחק אחרון, לפחות לזמן הקרוב.

הגעתי להבנה שהזמן עובר ממש כמו צל, כל כך מהר, וצריך לנצל אותו וליהנות ממנו.

דילוג לתוכן